להרגיש את המציאות העליונה

אני מסתכל על העולם בצורה אגואיסטית: מה אני יכול לקבל ממנו? כיצד אמלא את החושים שלי: הראייה, השמיעה, הטעם, הריח והמישוש? בעולם הזה קיימות צורות קיום כגון: הדומם, הצומח, החי ובני האדם. אך אם אתפוס אותו לא דרך חמשת החושים שלי, אלא באמצעות חמישה חושים אחרים, שנקראים: כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, אראה את המציאות שנמצאת מאחורי תמונת העולם הזה ואחדור לתוכה. אני אעבור דרך העולם הזה ואכנס לעולם שמתגלה מאחוריו.

ואז אגלה שגם במציאות ההיא נמצאות צורות התפתחות של דומם, צומח, חי ובני אדם, אך הם כולם קשורים ברצון השלם, הרצון להשפיע זה לזה. כשאנחנו מגלים עכשיו את כל הטבע כאינטגרלי וגלובלי, שכל המרכיבים שלו קשורים הדדית, אנחנו כבר מתחילים להתקדם במקצת אל עבר העולם ההוא.

לאחר שאני מתחיל לצאת מהתפיסה האגואיסטית אל העולם האחר, מתחיל לראות ולהרגיש את צורות ההתפתחות של המציאות האחרת ההיא, אני נכלל ברשת היחסים הטובים בין כולם, וזה מה שנקרא "העולם העליון".

וכשאנחנו עוברים מהעולם האחד אל העולם האחר, אנחנו עוברים את ה"מחסום" בין ההרגשות של שני העולמות ובסופו של דבר מוסיפים להרגשת העולם שלנו צורה פנימית יותר של תפיסת המציאות, שבה הטבע עובד לא בקבלה אלא בהשפעה.

אם בתוך הרצון ליהנות אנחנו מרגישים רק את עצמנו, הרי שברצון להשפיע אנחנו מרגישים את הרצונות של האחרים. אם אני מתייחס לכל מה שסובב אותי במטרה ליהנות ממנו, לבלוע לתוכי או לנצל לתועלתי האישית – זהו שימוש אגואיסטי. אך כשאני משתמש בסובבים אותי כדי להשפיע להם ולגלות בהם את המילוי, אני מגיע לשינוי תפיסת המציאות.

מתוך ההרצאה הפתוחה ב"בית קבלה לעם" – פתח תקווה, 28.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
כיצד לרכוש את תוכנית ההנהגה של הבורא?
בעולם הזה הכול יחסי!
בשביל מה כל זה קיים?!