נוסחת האין-סוף

שאלה: בספר הזוהר מדובר על המצבים הפנימיים של הנשמה שלי, אך לא ברור לי איזה מצב אני צריך לתאר לעצמי.

תשובתי: את המצב של החיבור ההדרגתי בין כולם, החיבור של כולנו יחד. זוהי הנשמה שלך, אם אתה מנסה לחבר את כולם יחד. אם אני מתאמץ כך, זוהי הנשמה שלי. אם מישהו אחר מתאמץ כך, זוהי הנשמה שלו.

כל אחד מאיתנו הוא כמו תא בגוף שמנסה לחבר אליו את כל הגוף. בכך אתה רוכש את כל הגוף (כל הרצון). כל הגוף הזה נקרא הנשמה שלך.

אם אתה לוקח בינתיים רק חלק מהגוף ומתחבר אליו רק במידה מסוימת, יש לך נשמה חלקית. זה נקרא שאתה נמצא בדרך, בסולם המדרגות. אך כשאתה מגיע לסוף הדרך, לקצה הסולם, למדרגה הגבוהה ביותר – זוהי מלכות דאין-סוף, שבה הכול מחובר ללא גבול, ללא סוף.

אך כל אחד מאיתנו מתאר לעצמו את אותה המלכות דאין-סוף מנקודת המבט הפרטית שלו, מפני שלכל אחד יש את שורש הנשמה שלו. לכן אף אחד אינו מתבטל ואינו מבטל את העצמאות שלו.

הדבר היחיד שעלינו לעשות בזמן קריאת הזוהר זה לברר את סוגי החיבור בינינו. בכל תא פרטי יש רק רצון. וכל חכמת הקבלה היא הקשר בין הרצונות. הרי בכך הם בונים את הייחוד, את כל עוצמת המלכות.

לדוגמה, במחשב אין כלום מלבד פלוס ומינוס. אך מפני שיש מיליארדי חיבורים ביניהם, נוצרת כל העוצמה שלו, כל היכולת שלו. כך גם עובד כל המוח שלנו, על בסיס המוני חיבורים בין פלוס למינוס, הרצון לקבל והרצון להשפיע. הם יכולים להתחבר יותר ולהתחבר פחות, במידה כזאת או אחרת, או בכלל לא להתחבר. אין שום דבר חוץ מזה. אך בזכות ההצטברות הענקית של כל החלקים השונים, בזכות הצורות השונות של הקשר או חוסר-הקשר בין הפלוס והמינוס, יש לך חכמה אדירה ועוצמה ממש אלוקית. לכן דווקא את זה אנחנו מבררים, את סוגי הקשר בין הפירורים הללו, בין הנשמות.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 20.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
החיים של כולם
כיצד לגלות בתוכי את אור אין סוף
תזמורת הנשמה הכללית