דרגה בתולית

הרב"ש, שלבי הסולם, מאמר "מהו שכהן גדול יקח לאשה בתולה, בעבודה": "שתמיד בזמן שהוא הולך לקבל אשה הוא יקבל תמיד בתולה, היינו שאף פעם לא היה לה בעל, שפירושו שאף פעם לא היה משמש עם המלכות הזו, אלא תמיד מוכרחה להיות אשה חדשה. ובבחינת עבודה יש להבין זה, כי מלכות נקראת בחינת "מלכות שמים", שהאדם צריך לקבל על עצמו בכל יום קבלה חדשה. שיצייר לעצמו שהוא מתחיל עכשיו לעבוד עבודת הקודש, ומה שהיה עד עכשיו לא מענין אותו".

הבורא ברא את הנברא ונמצא איתו בדבקות, בייחוד. המצב הזה נקרא מצב א' או עולם אין-סוף. אולם במצב הזה הנברא אינו מרגיש את עצמו. הוא פשוט נברא כך, ולא נכלל משום הבחנות חוץ מהרגשה אחת. לכן הוא דומה לדומם, לטיפת זרע שאין לה שום הרגשה עצמית.

רצון הבורא הוא להביא את הנברא להכיר מיהו הבורא, על מנת שהנברא יהיה דומה לו, שווה לו. לכן הדבקות האמיתית נסתרת מהנברא, ובמקומה הוא מתחיל להרגיש שהוא נמצא במצב ההפוך. גם השלב הנוכחי מתחלק למספר שלבים: הנברא מרגיש שהוא קיים בדרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר.

אנחנו מרגישים את הקיום שלנו כבר בדרגת המדבר, בדרגת האדם שבעולם הזה. איננו מרגישים כל כך שהתפתחנו מדרגת הדומם, וכן איננו מרגישים את הגלגולים הקודמים שלנו בדרגת המדבר. אנחנו פשוט מרגישים שאנחנו קיימים כאן ועכשיו. העניין הוא שכל בירור צריך להתבצע בפני עצמו. האדם בעולם הזה מברר את הדבקות, הקשר עם הבורא, ומתפתח עד לרמה כזאת שבה הוא מתחיל לגלות את החלק שלו בבריאה, את היחס שלו לבורא.

הבורא מוביל אותו לכך ונותן לו את הרגשת הריקנות מהחיים הללו, ומהצד השני, הוא מעורר את האדם להגיע לקשר איתו. בכך הבורא מעורר באדם את הרצון בנקודה הרוחנית הראשונה. אם האדם מממש נכון את הרצון הזה באמצעות שיטת התיקון, חכמת הקבלה, אם הוא מגדיל את הרצון הקטן שלו בעזרת הקבוצה, ומעלה את חשיבות ההשתוות לבורא והדבקות בו, בסופו של דבר הרצון שלו  הופך להיות דומה לבורא. ואז הוא רוכש מדרגה חדשה. מהנקודה שהייתה לו כבר נוצרת מלכות.

"מלכות" נקראת גם "מלכות שמיים", מפני שהאדם דימה אותה לבינה, ל"שמיים". וכך נוצר הקשר הראשון בין המלכות לבינה, בין הנברא לבורא. לאחר מכן, כדי לתת לאדם הזדמנות להמשיך להתפתח, מוחקים לו את מה שהיה לו, והוא מקבל את החלק הבא ברצון האגואיסטי שצריך לתקן ולהביא להידמות לבורא, לדבקות, כדי להיות אדם בדרגה גבוהה יותר. וכך לא נשאר שום זֶכר מהמצב הקודם.

וכך, אם האדם עובד נכון, הוא בכל פעם מקבל "אישה בתולה". ושוב הוא מתקן את הרצון שלו לכוונה על מנת להשפיע, מדמה אותו לבורא, רוכש הידמות גדולה יותר וקרובה יותר לבורא. וכשמסתיים השלב הזה, שוב נעלמת בו הדבקות הזאת, והאדם שוב מקבל רצון חדש, מקולקל, שאיתו שוב צריך לעבוד עם הקבוצה, להעלות את חשיבות המטרה, להגדיל את הרצון שלו, ולחבר אותו עם הנשמות האחרות… וכך האדם מתקדם.

בכל פעם הוא מקבל חלק חדש של המלכות, "אישה חדשה". אם הוא עובד בכוונה על מנת להשפיע ורוצה להידמות לבורא, בכל מצב חדש נמחק לגמרי כל מה שהיה קודם לכן, והאדם אינו יכול לסמוך על ניסיון העבר. זוהי ממש דרגה חדשה, "בתולית".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 20.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מקשטים את הכלה
בכל יום יהיו בעינך כחדשים
אם תביט לאחור – תיהפך לנציב מלח