העולם שמצויר על הרצון

אנחנו קוראים את ספר הזוהר ואיננו מבינים דבר. ובאמת, אין לנו מה להבין שם. הרי אלו דברים שנוגעים רק לבעלי ההשגה הרוחנית שכבר מרגישים את העולם העליון. הם כבר נמצאים במצב שבו כוח ההשפעה קובע את חייהם ולא כוח הקבלה. ואז השכל פועל אחרת, יש להם ראייה אחרת: הם רואים את הרוחניות ואז מבינים על מה מדובר בספר.

הספר נכתב עבור מי שנמצאים ברוחניות, ולכן רק מי שנכנס לרוחניות יכול להבין אותו. אך מי שנמצא רק בעולם הגשמי אינו מסוגל להבין אותו, מפני שמדובר על עולם אחר ושונה לגמרי, שאינני יודע עליו דבר, לא שמעתי ולא ראיתי אותו. ולכן המילים האלה אינן אומרות לי כלום.

מה לעשות? – רק דבר אחד: לרצות להיכנס לאותו עולם, ולא לנסות להבין בשכל. אם בזמן קריאת הזוהר אני כל הזמן חושב מה עליי לעשות כדי שהוא ישפיע עליי, ורק את זה אני רוצה, זה מספיק! זה נקרא "סגולה".

בזכות כל המאמצים האלה אני פתאום אקבל את כוח האור ואתחיל להרגיש את מה שמתרחש בעולם הרוחני. אני אקרא או אשמע, ואבין על מה מדובר. ואז אוכל גם לעבוד עם השכל, מפני שתהיה לי כבר הרגשת העולם הרוחני, ואתחיל לעבוד עם השכל שלי מעל לרגש. אך אם אינני מרגיש תופעה כלשהי, כיצד אני יכול לעבוד עליה עם השכל? הרי השכל הוא תוצאה מהרגש. בשכל אנחנו רק מקשרים בין התופעות שנכנסות לתוך שׂדה הראייה וההרגשה שלנו.

לכן קודם כל אנחנו חייבים להשיג את הרגשת העולם הרוחני ורק לאחר מכן להתחיל ללמוד אותו. הרי לפני כן אין לנו מה להרגיש. האם אנחנו יודעים על מה מצביעה כל מילה של הזוהר: "שור", "שור תם", "כיסא" וכדומה? איזה שור ואיזה כיסא?… אלה כוחות רוחניים שנקראים כך. אולם השמות שלהם אינם אומרים לי שום דבר.

כל העולם הרוחני הוא עולם של כוחות. כל העולם הגשמי הוא התמונה שהכוחות הללו מציירים על המסך הגשמי שלי. לכן כדאי לחשוב רק כיצד להרגיש את מה שאנחנו קוראים עליו. אני צריך לבקש להרגיש ולא להבין. להרגיש ניתן רק בתנאי שאנחנו נמצאים ביחד, יוצרים בינינו רצון אחד ומשתוקקים שהאור ישפיע על הרצון הזה ויצייר לנו את התמונה על הרצון. הרצון הכללי הוא כמו מסך מחשב, והאור הוא כמו הכוח האלקטרומגנטי שמצייר את התמונה על המסך הזה. אני רוצה שזה יקרה! זה נקרא גילוי הבורא לנברא.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 18.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הנוסחה לא תחליף את היהלום
להשיג את חכמת הבריאה
ברוחניות אין ספרים קלים