עסקת חבילה עם האור

ישראל, כלומר הנשמות שמשתוקקות לבורא, קיימות רק לשם תיקון העולם. הרי הכלי השבור אינו מסוגל לתקן את עצמו בכוחות עצמו. מתחילים להתעורר בו ניצוצות מיוחדים: אדם, דורות המקובלים שבאו אחריו, אברהם, יצחק, יעקב וכן הלאה. מדובר על נשמות שיכלו לתקן את עצמן ללא שיטה, בזכות העדינות והזכּות שלהן. הם היו מסוגלים להרגיש מהו התיקון, במידה מסוימת, ללא קבוצה וללא שיטה, מאחר והם היו שייכים לשכבה מסוימת של הנשמות. וכל יתר הנשמות התחברו אחריהן.

לאחר מכן הגיע השלב של התגברות הרצונות, והנשמות כבר היו זקוקות לחיבור ביניהן בערבות הדדית, כמו בהר סיני, ולשיטה: האור המחזיר למוטב. מעכשיו והלאה הם היו צריכים למשוך את האור באמצעות החיבור ביניהם, ולא כיחידים, בכוחות עצמם.

היו ביניהם גם כאלה שיכלו להתקדם בעצמם, כמעט ללא התנאי ההכרחי של החיבור. הם נקראו "האבות". אך כל היתר חייבים להתחבר כאיש אחד בלב אחד ולעבוד מעל האגו המשותף, לתת זה לזה התעוררות והתרוממות. את הרצון המשותף שלהם הם מביאים לתיקון ואז מגיע המאור המחזיר למוטב. זהו אותו האור שבעבר תיקן את היחידים, אך זו הייתה "הארה אישית". עכשיו האור אינו מגיע כמענה לרצון הפרטי של מישהו, אלא רק לרצון המשותף המאוחד, שהפך ל"תפילת רבים", עשר ספירות. האיחוד שלנו מעורר "חבילה" שלמה של אור שמגיע ופועל את פעולתו. ואז הקבוצה כבר יכולה לתקן את עצמה.

אך בינתיים זוהי רק קבוצה. חוץ ממנה יש נשמות שאינן מסוגלות להתעורר לבד. הם סובלים ומצויים בחוסר אונים. ולכן תפקידן של אותן הנשמות שכבר עברו את כל שלבי התיקון והקלקול הוא להתאחד איתם, כשם שהבינה מתאחדת עם המלכות. בזכות זה, גם לאותן הנשמות של האח"פ כבר יש תקווה לתיקון.

הם אינם מסוגלים לעשות כלום עם עצמם. לא ניתן לדרוש מהם דבר, אין להם עדיין שום תנאים, שום שיטה, שום לימוד. הם יקבלו את הכול מגלגלתא ועיניים, שנשברה וירדה אליהם, מפני שהיא מסוגלת להתעורר, מסוגלת לעשות את הסדר הנכון בין כל הנשמות השבורות: הנשמות שייכות לגלגלתא ועיניים, לאח"פ, ולערבוביה ביניהם. זהו תפקידו של עם ישראל לפני הגאולה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 13.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
עם הרצונות שלך לא תגיע רחוק
איחוד עם העולם