רק המאור יתקן את השנאה

שאלה: כיצד ניתן לזרז את גילוי הרצון השבור ביני לבין החברים?

תשובתי: אנחנו עוברים מצבים שבהם תמיד מעוררים בנו את הרע. השאלה היא: כיצד אני מקבל את הרע הזה? האם אני תופס אותו כהפרעה? "מדוע מתגלה שאני שונא את האחרים? מדוע מתגלים קונפליקטים בינינו?"

אם אתם נכנעים לשנאה ואינכם רוצים לראות זה את זה, לכו הביתה, אל תתחברו ואל תפגעו בעבודה הרוחנית. הרי כל העבודה היא דווקא בגילוי הרע, גילוי השנאה, עד להר סיני ממש. עלינו לדעת שכזאת היא הדרך: מתגלה לנו החורבן, השבירה. ולא משנה עד כמה היא מתגלה, לעולם איננו מתקנים אותה בצורה מלאכותית: איננו מתאחדים באיזושהי הרמת "לחיים" לאחר סעודה דשנה, איננו משלימים כמו ילדים בגן. לא, אנחנו רוצים לתקן את הרע על ידי הלימוד, על ידי האור המחזיר למוטב. אנחנו מבינים שמבחינה חיצונית קיימת בינינו שנאה ודחייה, איננו מכסים ואיננו מחסלים אותה. אנחנו רוצים שיבוא האור וישנה את השנאה הזאת, את הדחייה הזאת, ויתחיל להפוך אותה לקשר, לאהבה ממש.

לא משנה עד כמה השנאה תתגלה, איננו נוגעים בה, איננו מחזקים ואיננו מחלישים, איננו מטשטשים ואיננו מתקנים. לא עושים איתה דבר; רק רוצים להביא אותה, כמו איזשהו אוצר יקר, אל האור המחזיר למוטב. "סוף סוף גיליתי קצת שנאה! הרי זהו העולם העליון, רק בצורה ההפוכה, האחוריים של הכלי הרוחני. אם השנאה הזאת תהפוך לקשר ולאהבה, היא תהיה כלי שלם עבור האור!"

עלינו להתייחס לשנאה הזאת בצורה מאוד עדינה, ולהביא אותה אל המאור. אך במקום זה אנחנו מרגיעים אותה, כאילו הכול כבר בסדר, או שאנחנו נפרדים ומחלקים את הקבוצה. קיימים מצבים שבהם באמת אין ברירה אחרת, אם האנשים עדיין חלשים, אינם מסוגלים ואינם מבינים אחרת, ייתכן שבינתיים צריך להתחלק, כפיתרון זמני. אך למעשה, העבודה האמיתית מתנהלת על רקע השנאה. אז בואו לא נשכח שכזאת היא הדרך שלנו, כזה הוא התהליך של העבודה על עצמנו.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 08.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לא להתייבש באמצע הדרך!
קדימה, אל האמת!
שנאה בדרך לאהבה