ההשתוקקות להיות מעל לכל ההגבלות

ממעלה למטה נשלחות אלינו כל הפעולות שמנהלות אותנו: חומרי-הגלם והכוחות (למשל, אוצרות הטבע והכוחות לעבד אותם). ממטה למעלה, חוץ מהפעולות, מגיעה מאיתנו התגובה, התיקונים הנוספים בדרגות הדומם, הצומח, החי והמדבר: ייצור המכונות, החקלאות, החוות לגידול בעלי-החיים, תעשיית המזון וכל השאר, ובסופו של דבר, גם התיקון הפנימי, שמתבצע בזכות לימוד חכמת הקבלה.

כל זה מגיע כתוספת שלנו מלמטה ומתאחד לפירמידה אחת, כדי להצטרף לכוונה. בפסגת הפירמידה עומד האדם עם הכוונה שלו, וכל העולם מצטרף לאותו האדם שיצר את הכוונה.

העניין הוא שהאדם רוצה למחוק את ההגבלות שנוצרו על ידי הזמן, התנועה והמקום. זהו המקור של הכוח המניע, שמחייב אותנו לחפש במה להשלים את המציאות הזאת שלנו. אנחנו צריכים להתייחס לזמן, לתנועה, למקום ולקיום-המציאות לא כאל מכשולים שמפריעים לנו, אלא כעזרה!

לאחר שאני מבצע את כל הפעולות כדי למלא את עצמי על חשבון הזמן, התנועה והמקום, באמצעות כל השיטות שאני ממציא לשם כך, בסופו של דבר אני מגיע לקיום-המציאות. אני חייב להשיג את קיום-המציאות, ולכן מופיעה בי הנחיצות להשיג את הבורא, מתעוררת בי השאלה על משמעות החיים, השאלה אודות מקור החיים.

לסיכום: הכול יורד אלינו מלמעלה בצורה של אור ישר (או"י). אנחנו צריכים להלביש את מה שיורד אלינו מהמדרגה העליונה (או"י) באור חוזר (או"ח) מלמטה. זוהי התוספת שלנו. בדרגות הדומם, הצומח והחי זה מתבטא בצורת המאמצים ליצירת סביבה נוחה, בייצור המוצרים והטכנולוגיות המלאכותיות. לכן בעולם שלנו מופיעים ליד האדם כל כך הרבה תהליכים ומוצרים מלאכותיים, שאין להם הקבלה בעולם העליון. בדרגת ה"אדם" שאליה אנחנו עוברים, אנחנו מוסיפים לפעולה העליונה מסך וכוונה (או"ח).

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהותה של חכמת הקבלה", 07.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
העולם הקומפקטי לאחר התיקון
האינסטינקט הראשוני של התיקון
"אור חוזר" מבתים וספינות…