קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אנחנו יודעים מהניסיון שבדרך הרוחנית יש עליות וירידות. מה יעזור לי לא לברוח מהמערכה?
תשובתי: "לברוח" זה לא בהכרח ללכת הביתה. לא, אתה ממשיך לשבת בשיעורים, אתה נחמד וידידותי כלפי החברים, אתה מקיים את כל חוקי הקבוצה, משתתף בתורנויות, משלם מעשר, על אף שבעצם כבר מזמן ברחת למקום אחר במחשבות ובהרגשות שלך. ויכול להיות שההרגל להיות בקבוצה הפך עבורך לטבע שני. זוהי הבריחה.
פיזית אתה נמצא במקום, אך אנחנו שופטים לא לפי הגופים הפיזיים, אלא לפי הרצונות והכוונות. ויכול להיות שהם כבר מזמן ברחו הרחק מאוד מכאן. וזה אומר שאינך נמצא כאן. במילים אחרות, בזמן הלימוד אינך משקיע את השכל והרגש, את הרצון והמחשבה, כדי לזכות באור המחזיר למוטב. זה נקרא שברחת.
אתה יושב כאן סתם במשך כמה שנים, ולאחר מכן שואל : "נו, היכן השכר שלי?" זה סימן שהדימויים האגואיסטיים שלך אודות השכר לא השתנו כהוא זה.
לכן, האדם חייב לבדוק את עצמו: האם הוא בורח או לא. והעבודה הזאת נעשית ללא הפסקה, כל שנייה. כפי שכתב בעל הסולם ב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות" סעיף י"ח, הכי חשוב לא להסיח את הדעת מהדבר העיקרי, המאור שנסתר בתורה, שמחזיר את האדם למוטב.
וקודם כל, בזמן הלימוד. כי אפילו אם האדם הכין את עצמו, המחשבות שלו יכולות בזמן השיעור לברוח מהמטרה. אם החזקת בכוונה במשך חמש דקות ולאחר מכן זנחת אותה, כל שלוש השעות עברו לחינם.
מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 07.02.2011
ידיעות קודמות בנושא:
כיצד להפוך ירידה לעלייה?
