כשסוחטים אותך עד הסוף

תוכנית הבריאה מתממשת בנו תחת שני כוחות מנוגדים. מצד אחד כל הזמן התקדמנו בדרך ההתפתחות האגואיסטית. מהצד השני, החל מרגע מסוים מופיע בנו כוח נוסף, "הנקודה שבלב", הרצון להגיע להשתוות עם הבורא. רצון שעדיין אינו מודע, אינו מובן: למה, מדוע, כיצד. אך הוא כבר דוחף אותנו קדימה.

הוא יתגלה בהדרגה בכל בני האדם. לפי מה שמתרחש עכשיו בעולם, התהליך יתפתח במהירות רבה. למעשה לא נשאר לנו כל כך הרבה זמן: 229 שנים עד סוף האלף השישי. זוהי תקופה היסטורית לא ארוכה.

חכמת הקבלה אומרת שלמען האמת לא חייבים את מאות השנים הללו. מהרגע שבו מתחילה הנקודה שבלב להתגלות באנושות, אפילו בחלק קטן ממנה, מספיקות ממש שנים ספורות כדי שהכול יהיה מתוקן וגמור. ואז כל העולם שלנו יעלה לדרגה הבאה במילוי הפנימי. כלום לא יקרה לו, פשוט אנחנו נעלה בהרגשותינו, בתפיסתנו, במה שיתגלה לנו. בעודנו חיים כאן, נעלה לדרגה הבאה, שבה נרגיש את עצמנו באמת נצחיים ושלמים.

היום מתעוררות הנקודות בלבבות של אנשים רבים. האדם מתחיל להתמצא בהרגשה החדשה הזאת שלו, בהשתוקקות שלו קדימה, מתחיל להרגיש משיכה או דחייה. אצל המתחילים זה מתבטא בצורה של רגשות טובים או רעים: טוב לי, רע לי. אתה שוקע בדיכאון, ואחריו משהו לפתע מתבהר בחיים, מופיעה איזושהי מטרה, איזשהו אור שמנצנץ מקדימה. ואחר כך הכול שוב נופל, ושוב מופיע האור, צעד אחר צעד.

"והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד". (בעל הסולם, "אין עוד מלבדו")

זאת אומרת, הבורא מתיש אותנו. צעד אחר צעד, משך תקופה ארוכה ככל הנדרש, הוא כל הזמן "עושה לנו טרור": קצת טוב יותר, קצת רע יותר, שוב ושוב. לפעמים נדמה לנו שלא יכול להיות טוב יותר, ולפעמים שלא יכול להיות רע יותר. לאחר מכן אנחנו מתחילים להתרגל גם לזה וגם לזה, מתחילים להבין שהכול בא והולך. אך האם יש לזה סוף או שזה תהליך אינסופי?

בדיוק כאן נוצר חופש הבחירה, חופש התנועה שלנו קדימה. אינני יכול לדחוף את עצמי קדימה בכוחות עצמי. אני אמשיך לעמוד באותו המקום, להעביר משקל מרגל לרגל, ממצב למצב: טוב יותר, רע יותר, רע יותר, טוב יותר וכן הלאה.

אהיה מסוגל ללכת צעד קדימה רק אם אגדיל את הרצונות שלי, את ההתרשמויות שלי, את ההרגשות שלי בעזרת הסביבה. הנקודה שלי נשארת נקודה. לעולם לא אוכל להגדיל אותה בעצמי. היא לא "תתפח" ולא תהפוך לכלי הכלול מעשר ספירות, שבו ארגיש את העולם הרוחני.

היא תמשיך להישאר נקודה עד שאתחיל להתחבר עם האחרים, עם הסובבים אותי. אני חייב לעשות את זה. לכן אם מופיעה באדם הנקודה שבלב, לאחר זמן מסוים מביאים אותו לקבוצה. אולם גם בקבוצה הוא לא מייד מבין מה קורה לו ומה עליו לעשות. ומה שהוא צריך לעשות זה לסדר את הקשר שלו עם האחרים.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס הקבלה  בברלין, 29.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מי יעזור לי?
דרך שורה של מכשולים
מוצא אחר