קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 4 בכנס הקבלה בברלין.
בכל אדם מתעוררים רצונות, והוא מנסה לממש אותם. ישנם גם כאלו שאינם מסכימים עם רצונותיהם ומתנגדים להם. אולם גם הם מנוהלים על ידי הבורא. הוא מזיז את כולנו כמו חיילים על לוח השחמט. אין לנו כל חופש בחירה, אין טעם לקבוע האם אדם הוא טוב או רע ואין טעם לצפות לתוצאות כלשהן מהמעשים שלו: לא גן עדן, לא גיהינום, לא כלום. על כך נאמר: "כבהמות נדמו".
ובאמת, היכן חופש הבחירה שלך? גם אם יש לך את האשליה שאתה חופשי, זה רק מפני שאינך מבין במדויק מהו רצונך. הבורא בכוונה מכניס בך כאלה נתונים, כאלה אותות חשמליים, שיוצרים בך את האשליה של פעולה חופשית, ותו לא.
לכן, להכיר ש"אין עוד מלבדו" זה קודם כל להכיר בכך שאנחנו ברגים קטנים בתוך מערכת ענקית. אז היכן כאן מתחיל האדם? האדם מתחיל מחופש הבחירה. כדי להשיג את אותו חופש בחירה, האדם צריך להתפתח עד שיגיע אליו. לכן, תחילה היה עליו להתפתח משך אלפי שנים בתוך האגו שלו, להיות מנוהל מלמעלה על ידי הבורא, ולאחר מכן מתעוררת בו בשלב מסוים "הנקודה שבלב". במילים אחרות, מופיע בו רצון נוסף, הפוך מכל שאר הרצונות.
הרצון החדש הזה שובר את האדם, מייסר אותו, קורע אותו לגזרים. ברור שגם הרצון הזה מגיע מהבורא. הוא אינו יכול לצוץ לו סתם כך, מהאוויר. האדם הוא בסך הכול הנברא, שנשלט לחלוטין על ידי הבורא. לכן אפילו הופעת הנקודה בלב אינה הופכת אותנו לחופשיים. הרי להיות חופשי זה נקרא להיות חופשי מהבורא. אלא ממה עוד אפשר להיות "חופשי"? אם ישנו כוח אחד ויחיד שמנהל את כולם מלמעלה, החופש היחידי שלי יכול להתבטא רק ביכולת לנטרל את הכוח הזה.
כיצד אני יכול לעשות זאת? יתר על כן, נניח שאצליח איכשהו לנטרל אותו, מה יישאר ממני? אלו כוחות יהיו לי? איזה שכל? כיצד אבצע את הבחירה? מה יהיה המניע שלי? בכלל לא ברור. אילו היו קיימים שני כוחות, הייתי מסוגל לבחור ביניהם, אך אם ישנו כוח אחד בלבד, זה אומר שלא קיים חופש הבחירה! אז לְמָה הכול נברא? רק כדי לשלוט בג'וקים הקטנים האלו?
לא, ישנה מטרה. המטרה היא שהנברא, כלומר האדם, ירכוש את שני הכוחות המנוגדים הללו ויוכל באמצעות השילוב ביניהם לקחת דוגמה מהבורא, לאמץ את תכונותיו, להעתיק אותן על עצמו. פעם אחר פעם, תכונה אחר תכונה, הוא מקבל בהדרגה מהבורא יותר ויותר מידע, ובסופו של דבר הוא יכול לגמרי להשתוות לבורא. ואז, לפי מידת השתוותו לבורא, האדם מתחיל לנהל את עצמו באופן עצמאי, כשם שהבורא היה מנהל אותו, ואפילו הרבה יותר טוב.
מתגלה לאדם הרצון שנוצר בו בכוונה: הרצון להיות הפוך מהבורא. אך אם במקום זה האדם מאמץ את שיטת הניהול של הבורא, הוא מתחיל לנהל את עצמו בצורה נכונה, למרות האגו שלו.
מכאן נובע שהבורא ברא את האדם כרשע. לכן נאמר: "בראתי יצר הרע, ויחד עם זאת נתתי לך שיטה כדי שתתקן את הרע הזה לטוב. ואז תוכל להידמות לי, להיות חופשי, לבצע על עצמך בצורה עצמאית את כל הפעולות". יש בידיך שתי מושכות: הטבע הרע האגואיסטי והטבע הטוב האלטרואיסטי. בכל פעם עליך לקחת דוגמה ממני ולהלביש אותה על עצמך. אז תיקרא אדם, מלשון "אֶדַמֶה לעליון", דומה לבורא.
אם כן, יש לנו את היכולת לצאת מתוך ההנהגה העליונה, לא להיות מריונטות ולא לומר ש"אין עוד מלבדו". ישנו עוד כוח אחד בנוסף לו, זהו כוחו של האדם שמעתיק את הכול מהבורא ומבצע הכול במקומו. כאן באמת מסתתר חופש הבחירה, מפני שכאן אנחנו עובדים עם שתי תכונות הפוכות של הנברא: עם האגואיזם ועם תכונת ההשפעה.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס הקבלה בברלין, 29.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
עוקבים אחריך
ממה מתחילה הקבוצה?
שלום לרב, אני מבקשת אם אפשר להעביר את זה לרב התגובה שייכת להמנון של המדינה וזה חשוב. תודה בהמשך לבחירה החופשית של האדם, עכשיו אני יודעת למה אנו שרים את שיר ההמנון של מדינת ישראל, כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה ,ולפאתי מזרח קדימה עין לציון צופיה ,, עוד לא אבדה תקוותנו התקווה בת שנות אלפיים ,, להיות עם חופשי בארצנו ארץ ציון ירושלים. כלומר בלב שזה הרצון מי שרוצה להתיחד עם הבורא { יהודי} ומעורר בו הבורא את הרצון הרוחני אז יש לו את הבחירה החופשית לבחור בין שני הכוחות בתוך הרצון הרע שזה רק לעצמי והטוב שזה לשם הבורא בירושלים שזו יראה שלמה בירור וחשבון נכון על כל רצון ורצון האם זה בכוונה לעשות נחת רוח לבורא או שזה בכוונה לעצמי. ולכן שרים את ההמנון של מדינת ישראל אז מי יתן וכל החברים לדרך האמת נשיר את ההמנון כאשר ידליקו את המשואות ביום העצמאות ונבקש מהבורא שיבנה בנו אמונה שלמה וכוונה דלהשפיע על כל רצון לקבל יש מאין אשר הבורא ברא ובכך נממש את זכות הבחירה החופשית היחידה שניתנה לנו משמיים לעשות נחת רוח לבורא נצפה לישועת השם ולגאולה שלמה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון. כוכבה פרץ מקבוצת חיפה חברה לנצח ואוהבת את כול….ם תודה.