קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 3 בכנס הקבלה בברלין.
על מנת להימצא באיזון עם הטבע, יש לצרוך בצורה נבונה, במידה הנחוצה, בהתאם לצרכיו של כל אחד. בעל הסולם כתב על כך במאמרו "השלום בעולם" ובמאמרים נוספים. אך אי אפשר לכפות גישה כזאת באמצעות טרור. רק באמצעות חינוך בני האדם! המהפכנים הרוסים בזמנם הלכו בדרך אחרת, וזנחו את עיקרון החינוך.
יתר על כן, הם עשו זאת במדינה הנחשלת ביותר, עם העם הנחשל ביותר. העם הרוסי באותם הימים היה רגיל לחיוות בתנאים פיאודליים. גם היום, האנשים ברוסיה טובים וחמים, בעלי לב רחב, שמוכן לאותם תנאים פיאודליים שבהם רוסיה למעשה מתקיימת עד עצם היום הזה. זוהי אינה מדינה קפיטליסטית אלא פיאודלית. כל המוסדות שלה, כל המבנה שלה, עם כל השחיתות ועם כל היחסים החברתיים – כל זה מעיד על פיאודליזם.
אנחנו אמנם חושבים: "כיצד זה ייתכן?! בחברה המודרנית?! זה כבר מזמן חלף מן העולם. הפיאודליזם אינו קיים במערב כבר מזה 300 שנה". במערב הוא אינו קיים 300 שנה, אולם ברוסיה זה קיים גם היום. זאת אומרת, כל אדם שם עדיין מסכים לכך. הוא עדיין לא התפתח מעבר לרמה הזאת.
רק שכבת-ביניים לא גדולה, בערך 10-20 אחוזים מהאוכלוסייה, אינם יכולים להשלים עם התנאים הללו. אך כל היתר מוכנים לחיות בהם. לא אכפת להם שישלוט עליהם איזשהו גביר, שהכול ייקנה ויימכר, שמי שעשיר יותר יהיה חזק יותר וצודק יותר. האנשים מסכימים! זאת עדיין הרמה הפיאודלית של ההתפתחות האנושית. מרקס כלל לא חשב שמדינה כזאת תממש את רעיונותיו. הוא למעשה כתב את חכמת הקבלה בצורת חוקים כלכליים.
במרחב הפוסט-סובייטי האגואיזם הוא מסוג שונה לגמרי. זהו אגואיזם פיאודלי, הוא עדיין אינו בשל להתפתחות רצינית. אך אם אנחנו לומדים עם אנשים בודדים או עם הקבוצות שלנו ברוסיה, אנחנו רואים תוצאה מדהימה, מפני שיש לאנשים את הנקודה שבלב והם מאוד רגישים ודבקים במטרה.
השאלה היא: האם החברה תצליח להבין שעליה להתחבר לא על בסיס אותם החוקים שלפיהם חינך אותם הממשל הסוציאליסטי, אלא על בסיס החוקים שלפיהם כולם צריכים להיות שווים ולהתחבר מתוך הכרה? הם אינם רגילים להתחבר מתוך הכרה. אך האם הם יצליחו להגיע לכך? – זו השאלה.
לכן הקבוצות שלנו ברוסיה מאוד יקרות לנו. אני בעצמי מכיר היטב את העם הזה, גדלתי בקרבו, שפת האם שלי היא רוסית. אך האם ניתן להסתכל על רוסיה כעל מדינה שבה יש אפשרות לממש בקלות את העקרונות הקבליים? – אינני יודע.
לעומת זאת, באירופה, למרות העובדה שהאנשים שם שונים מאוד מהאופי הרוסי, צריך פשוט להתגבר על איזושהי התנגדות חיצונית, איזושהי קליפה, עטיפה. ולאחר מכן, ברגע שהרעיון הזה ייקלט במחשבות האנשים, הם יכירו באמיתותו ויוכלו לממש אותו בתוכם לפי מידת התפתחותם.
ברוסיה ישנה קרבה גדולה יותר בין בני האדם. באירופה זה הרבה יותר מסובך! אולם נראה לי שאם נצליח לחדור לתוך האנשים באירופה, הם ימצאו את הכוח והיכולת להתחבר. הם יוכלו להגיע לאותו קולקטיביזם הכרתי. ואילו ברוסיה בכל זאת לא יגיעו לקולקטיביזם. החברה שם אינה מפותחת מבחינה קולקטיבית, אני חושב שהיא עדיין אינה מסוגלת לכך.
אך למרות כל ההשערות הללו, עלינו לפתח ולהפיץ את חכמת הקבלה בכל מקום. מובן שקיים מעצור גדול במדינות חבר העמים לשעבר, אך זה אינו צריך לעצור אותנו. לחלוטין איננו צריכים לחשוב היכן קל יותר והיכן קשה יותר. צריכים לעבוד וזהו. בשום פנים ואופן אינני עושה שום חשבונות. איננו יודעים מה טוב יותר ומה פחות, וכיצד הכול יתרחש.
מתוך שיעור מס' 3 בכנס הקבלה בברלין, 28.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
תחייתה הרוחנית של רוסיה
אירופה – בית משותף, בעיה משותפת
