קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אמרת שהבירורים הפנימיים מתחילים עוד לפני המחסום. אך מה אני יכול לברר אם עדיין לא רכשתי את תכונת ההשפעה וכל כולי שקוע בתוך הרצון ליהנות?
תשובתי: דווקא לפני המחסום עליך לברר, עד כמה כל מה שאתה רוצה בחיים הוא רק למען טובתך האישית. אך הבירורים האלה נעשים בעזרת האור. אני כל הזמן מברר: האם אני עושה את זה למען עצמי או למען הזולת? וכך ביחס להכול, אני תמיד מברר מהם מחשבותיי וחשבונותיי: "אני שונא אותו, אך עליי להתעלות מעל זה, הרי השנאה שלי נובעת מהאגו שלי, מהרצון ליהנות. אך אם אתעלה מעל האגו שלי בכוונה להשפיע, אתחיל לאהוב את האדם הזה ולפעול לטובתו. זה אמנם יזמין הרגשות לא נעימות בתוך הרצון ליהנות, אך בתוך הכוונה שלי ארגיש שעליתי לקדושה, להשפעה". אלה בירורים תמידיים, עוד לפני המחסום.
נסה ליהנות מכך שאתה דורך על האגו שלך. ניתן לחשוב שזה סוג של מזוכיזם, איזושהי סטייה נפשית. אך זו אינה סטייה, מפני שבמקביל לכך אתה גם דבוק בתכונה הפנימית העתידית שלך, תכונת ההשפעה, שגם היא תכונה שלך. אתה בעצם מזדהה עם אותה התכונה החדשה.
זה לא אומר שאתה אוהב לסבול. לגמרי לא! אתה אוהב להיות בתכונה החדשה הזאת, תכונת ההשפעה, ולכן אתה משתדל להתעלות מעל הרצון ליהנות. על אף שבתוכו אתה סובל, בתכונת ההשפעה אתה נהנה. ולאחר הבירור אתה לפתע מרגיש: "אין לי בכלל ממה לסבול! אדרבה! הפכתי את הרצון ליהנות לרצון להשפיע, ועקב כך עליתי עוד יותר!"
זה לא פשוט. אך לאחר כמה פעולות כאלה זה קורה. התענוג הוא בכל מקרה סימן של סיום הפעולה: או בקבלה, בקליפה, או בהשפעה, בקדושה. אולם התענוג חייב להיות מורגש בסיום. בכל מקרה אנחנו נהנים, הרי מטרת הבריאה היא ליהנות.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 21.01.2011
