דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לא למסור לזאבים את התינוק

לא למסור לזאבים את התינוק

laitman_2010-12-28_0930_us-70.jpg

להודות, "לברך", צריך בראש ובראשונה על כך שיש לי קשר, על כך שאינני מנותק מההשגחה העליונה, ואין זה חשוב כיצד היא מצטיירת בעיניי כעת: טובה או רעה.

העיקר הוא שיש לי את נקודת האיחוד והחיבור: אני יודע על קיומו של הכוח העליון, הטבע, הוא טוב ומיטיב, הוא בעל שׂכל ורגש במובן שלנו, הוא ברא אותנו ורוצה שאנחנו נתפתח. הוא הזמין כעת, דווקא בי, את הרצון להגיע אליו ואני צריך להיות אסיר תודה עבור הדחף וההתגלות הזאת, למרות שהם נושׂאים בחובם אי נוחות. כי אני הרי מתייחס להשתוקקות החדשה באותה הצורה שאני מתייחס לשאר הרצונות שלי: רוצה כמה שיותר מהר למלא אותם בכוונה על מנת לקבל, אולם הריקנות הזאת תתמלא רק אם אני אעבוד תחת חוקי ההשפעה. כי הרי הרצון הזה הוא שונה לגמרי בסוגו: הוא נהנה רק כשנובע ממנו שפע, כשהוא עושה טוב למישהו אחר.

אני צריך להתייחס לרצון הרוחני שהתעורר בי כאל בריאה חדשה. לא ניתן להמשיך לעבוד איתו בחיים הרגילים, זה לא יסתדר. ולכן מביאים אותי לקבוצה, למורה, ללימוד, מולכים אותי לשיטה הקבלית כדי שאבין: הגיע הזמן לעבוד על הבריאה החדשה.

הרשימו החדש הזה, ההתחלה החדשה שבי, עדיין אין לה כיוון וצורה. ועכשיו אני צריך לשקוע בסביבה כמו גרעין באדמה, כדי לקבל מהקבוצה את החומרים המזינים. רק אז הנבט (העובר) של הרצון הרוחני שלי יתחיל להתפתח. יחד עם זאת, הוא ייקח כיוון אחר לגמרי, כי הרי הרצון הזה שייך למימד חדש עבורי. וזה אומר שאני מלכתחילה צריך להתייחס אליו באופן אחר ולא לדרוש את מה שהתרגלתי לדרוש ברצונות הרגילים שלי.

בשאר הרצונות אני חי כפי שחייתי מקודם, ואת כל תשׂומת ליבי, את כל האנרגיה והמרץ אני מקדיש עכשיו לגידול הנבט (החיסרון) החדש. אני לומד את חכמת הקבלה כדי למצוא אפשרות ליישׂם את הרצון והחיסרון הזה, לגלות אותו ולגלות את המילוי בו. ובזה מסתכם כל המדע. אני לא פועל בצורה אינסטינקטיבית כפי שפעלתי עד עתה. הרצון החדש דורש ממני "סגנון עבודה" חדש. ולכן תחילה אני צריך ללמוד את השיטות החדשות, לבחור בגישה חדשה.

ואם אינני רוצה ללמוד ואני ממשיך לפעול כמקודם, מבלי שאני עולה מהמדרגה הבהמית למדרגת האדם, אז אני חוטף מכות. כי הרי הדחף החדש שלי בכלל אינו מיועד ואינו מותאם לקבלה האגואיסטית. האם ניתן לגדל תינוק על פי חוקי הג'ונגל, בקרב חיות בר? – אז הוא לא יגדל כאדם, הוא לא יעלה מהמדרגה הבהמית.

הנה גם כאן אני צריך ללמוד, כדי להזין בצורה נכונה את הגרעין וליצור עבורו סביבה נכונה. אני חייב לספק לו לחות, מלחים, חום, אור, כל מה שנדרש להתפתחותו. וזה נקרא ללמוד את חכמת הקבלה: אני לומד לגדל בצורה נכונה ואופטימלית את הרצון הרוחני שלו.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 13.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שתול עצמך בקרקע פורייה
האדם – עץ השדה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest