תמיד לבקש תוספת

כדי לבנות מדרגות רוחניות, אני צריך פעם אחר פעם להוסיף חומר של הרצון. גובהה של כל מדרגה חדשה תואם לכבדות של המצב הנוכחי שלי, בו מתגלה הרע של האגואיזם. כך זה מתרחש בכל המצבים בדרך הרוחנית. כדי להעלות אותי, מוסיפים לי אגו, ואז אני מרגיש את הרע. אחר כך, בעזרת הסביבה, אני מגיע להכרת הרע, לומד ותופס בהדרגה את העובדה שאין זה מגיע אליי במקרה. אחר כך אני משתדל לשייך אותו למטרה: זה מגיע מהבורא שהוא טוב ומטיב, ומיועד לטובתי. אחר כך אני מתחיל לקשור את המצב שלי עם ההשפעה, מעלה את ההשפעה מעל לקבלה.

אחר כך אני בונה בהדרגה מהרע הזה ווקטור (כיוון), יחס. מעל לרצון המקבל אני מעלה את חשיבות ההשפעה, האיחוד. וכך, על ידי זה שמעצב בתוכי כזה יחס, אני עולה למדרגה הבאה. במדרגה הבאה אני נמצא אך רגע קט בלבד, שלאחריו הכול נעלם. ואם במשך הרגע הזה לא אמצא בתוכי את הרצון לקבל הבא, אז אני מייד אמצא את עצמי בירידה. הדוגמה הכי גסה, אך הכי מוחשית, היא ההנאה מיחסי מין. ברגע שזה מסתיים, אני מתרוקן לחלוטין ואני חייב להתחיל משהו חדש.

ולכן, עם העלייה למדרגה הכול כך נחשקת של אהבה והשפעה, אני צריך ללא שהייה לגלות רצון אגואיסטי חדש. הוא חייב להתגלות למען העלייה למדרגה הבאה. הרצון הזה כבר קיים בתוכי בצורה של רשימות, ועליי רק לברר אותן. במקרה ההפוך הם עלולים להתגלות רק לאחר זמן ממושך, למשל בעוד כמה חודשים. אך אני מחפשׂ אותם כבר עכשיו, בחשכה. כי הרי חוסר השינויים הוא "לילה". אפילו המצב הטוב ביותר נהפך ללילה, אם הוא אינו מתחדש. לכן אנחנו צריכים כל הזמן להקדים את המאורעות, לא סתם לשמור על מהירות אלא להאיץ.

והנה, אני מחפשׂ את הרצון האגואיסטי החדש והגדול הזה. לא "מוצץ מהאצבע", אלא ממש מחפשׂ. וכשאני מוצא אותו, אז אני חוזר על אותם השלבים בעבודה הזו. אז אני עובד על ה"כלה", עד שמתקן אותה במלואה ומגיע ל"סעודת חתן". השיטה היא פשוטה: אני מעלה את ההשפעה מעל לקבלה, כך שעובד באמונה למעלה מהדעת.

כל מדרגה חדשה "מקלקלת" את הקודמת, כך שהופכת אמונה לאגואיזם, ואני שוב מתחיל בעלייה. יחד עם זה נדמה לי שאיבדתי את כל מה שהשׂגתי, אך למעשׂה אני מתקן מנה חדשה של אגואיזם, לפי העיקרון של המעבר בין המדרגות: "כתר דתחתון הופך למלכות דעליון".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 10.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
טכניקת העלייה
לילה כמו יום