מקשטים את הכלה

הרב"ש, שלבי הסולם, מאמר "מהי סעודת חתן": ""כלה" נקרא בזמן הגלות. כלומר, בזמן שהאדם נמצא בזמן העבודה בהסתרת פנים. כלומר שעדיין נמצא תחת שליטת "אומות העולם", שהוא הרצון לקבל לעצמו".

המקובלים משתדלים להסביר לנו עיקרון פשוט מאד בכל מיני אופנים. בכללות, הבריאה נקראת "כלה". זהו "החומר" של הרצון, אותו אנחנו צריכים להעלות לגובה של הבורא ולהתכלל עימו, כך שנגלה את הטוב והמיטיב.

כשבחומר העכור והמעורפל שלנו מתגלות הבעיות, אנחנו צריכים להבין שלא צריך לבטל אותו, אלא מה שנקרא "לקדש" אותו, לתקנו. וכך כל פעם בעזרתו להתעלות יותר ויותר גבוה. דווקא תוספות של העביות מהחומר שמתגלה, בונים עבורנו מדרגות של הסולם הרוחני, אחת מעל לשנייה. זהו תהליך מחזורי, ונדרשת כאן פעולה פשוטה. בדיוק כמו במחשב, הכול נקבע על ידי בחירה בין שני מצבים: "כן" ו"לא", "0" ו"1". כשצוברים הרבה פעולות דומות, אנחנו יכולים לבוא לכל בדיקה, לתת ביטוי לכל תכונה, לכל צורת היחסים ההדדיים בין הבורא והנברא, בין כוח ההשפעה וכוח הקבלה.

באופן כזה, לאדם נשאר רק לזרז את הזמנים. מצד אחד הוא רואה ש"הכלה" מכוערת ומהצד השני הוא מבין שהרצון האגואיסטי מעוות את התמונה האמיתית. הרצון הזה הוא נורא, הוא זורק את האדם מהמטרה ומכניס אותו לירידה. אמנם, כשלומד את ה"כלה" בפריזמה של הרצון להשפיע, האדם רואה שאם הוא "יקדש" את האגואיזם שלו, אז הוא יצליח "ליפות", "לקשט" אותו, כפי שנהוג ליפות ולקשט את הכלה לפני החתונה. ואז הרצון המתוקן הזה יוציא את האדם לדרגת "חתן".

בתהליך של "הטיפול" ו"החיזור" קיימים כל מיני מצבים, לפעמים איננו מסכימים לקבל את הרצון האגואיסטי שלנו בכך שרואים עד כמה הוא מכוער. ולפעמים להיפך, מבינים שצריך לקבל ולתקן, ליפות אותו, על ידי השקעת מאמצים. ובסיכומו של דבר, כשהולכים באמונה למעלה מהדעת, כשמעלים את ההשפעה על פני הקבלה, אנחנו מגיעים ל"סעודת חתן".

בכללות, בדרך הזאת ישנם שלושה מצבים:

1. כוחות של פירוד (כוחות דפרודא), השכינה בגלות, תחילת הבדיקה.

2. בזמן תקופת הגלות הרוחנית אנחנו עובדים על הכלה, בכך ש"מייפים" ו"מקשטים" אותה.

3. "סעודת חתן".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 10.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
תמיד לבקש תוספת
שקר החן והבל היופי
יפיפייה מכוערת