כל הצרות מובילות לקבוצה

כתבי הרב"ש, "שלבי הסולם", מאמר "מהו פורענות הבאה לרשעים מתחלת מן הצדיקים, בעבודה": "חז"ל אמרו וזה לשונם "אין פורענות באה לעולם, אלא בזמן שהרשעים בעולם, אלא מצדיקים תחילה"".

התקדמות ביחידות בלתי אפשרית. סדרת הירידות מגלה וחושׂפת באדם אגואיזם גדול, והוא שואל את עצמו: "האם בכלל ניתן לצאת ממנו?". ואז הנחיצות התקיפה ליציאה מָפנה אותו לקבוצה. רק שָם, יחד עם האחרים, הוא יכול להזמין כוח שיוציא אותו החוצה.

כל הניסיונות לצאת בכוחות עצמו (החץ האדום בשרטוט) ינחלו מפלה. לא ניתן כאן לעשות כלום ביחידות. כי הרי האדם חייב לתקן את השבירה, לתקן את הבושה, להכין את היציאה מתוך עצמו לקראת הזולת. ולכן כל הירידות באות כדי להביא אותנו לאפיסת כוחות עצמית, כדי שמחוסר ברירה נפנה לקבוצה ובעזרתה נרכוש הכרה בחשיבות הבורא. החשיבות הזאת תחייב אותנו לחפשׂ דרכי מוצא ותביא אותנו להחלטה נכונה: רק בתוך הסביבה נמצא כוחות להתקדם קדימה.

וסביבה, כמו שאנחנו מבינים, זוהי צורה ודמות מלאכותית. היא רק מצטיירת לאדם כמשהו זר, בכוונה, כדי שהוא יוכל לוותר ולהתנתק מהאגואיזם שלו, מהרצון לקבל.

ולכן הפורענויות מגיעות כדי לגלות בנו יותר ויותר את "הרשעים", אך יחד עם זאת, הן נופלות על אותם המצבים שנקראים "צדיקים".

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 05.01.2011

ידיעות קודמות בנושא:
שבירה: גרגיר של אור בכל רסיס
המשתנה האחרון במשוואה