דחפים חשמליים של ספקות

שאלה: אם אין לאדם אפשרות לבדוק שהרגשת הבורא ואהבת הזולת היא אמיתית, אז כיצד הוא יכול לברר זאת?

תשובתי: האנשים שרוצים להגיע לבירור אמיתי על חשבון המאור המחזיר למוטב, עליהם לממש את השיטה הזו על עצמם. אך כיוון שכל הנשמות קשורות ביניהן, אז כל הבירורים שנעשו על ידו יתפשטו גם על נשמות אחרות. אנשים שמסתפקים עכשיו בדמיונות, בהדרגה יתחילו להרגיש שאין להם שום בסיס ממשי, הרי לכל אחד דמיון משלו. מישהו סיפר שבעולם קיימות כ-3,800 דתות ואמונות שונות. אני לא בדקתי בעצמי, אך אני מוכן להאמין לו.

הרצון האגואיסטי הגדול והמפותח המתעורר כעת באנושות, אינו רוצה להסתפק באמונה. כיוון שאנחנו מהדקים את המעגל שלנו, ומתקשרים יותר זה עם זה, והדעות עוברות מאחד לשני, והרצון העליון יותר שולט על התחתונים, בצורה כזו אנחנו "מפיצים" את הידע על חכמת הקבלה ומכניסים ספק בשאר הלבבות.

בחיצוניות אין צורך לשכנע אף אחד, בשום פנים ואופן. אם ספר קבלה הזדמן לידיו של האדם והוא רוצה לקרוא בו – מצוין. צריכים לקחת בחשבון גם שכל אחד מבין אותו בדרך שלו, ומוצא הוכחה לדעתו. לכן, עלינו לעבוד על עצמנו, ואז על פי הרצון האגואיסטי הגדל והמתגלה בתוך המערכת הכללית של הנשמות יעברו פולסים "חשמליים". האור שמשכנו יגיע לכל השאר, והם יתחילו לחשוב אחרת, ירצו להוסיף דעת לאמונה.

לא צריך למחוק את האמונה לגמרי, אך להוסיף עליה דעת, אז היא תהפוך למצוות תרבותיות. תוספת הדעת תהיה דעת הבורא, התגלותו לנבראים. בסופו של דבר הפילוסופיה תיעלם, הדתות יהפכו לתרבות עממית ומסורת, וחכמת הקבלה תגלה לאדם מציאות עליונה ונצחית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "חכמת הקבלה והפילוסופיה", 02.01.2011