ראיתם בשמיים שבעה רקיעים?

חכמת הקבלה לוקחת את כל המונחים מהבריאה האמיתית – הרצון לקבל שנמצא מול האור צריך להביא את עצמו להידמות לאור, להשתוות אליו. לכן אנחנו צריכים למדוד ולהעריך את הרצון שלנו רק ביחס לאור, ולא לפי ההרגשות שיש לנו היום.

האדם בנה לעצמו מערכת ערכים שלמה של טוב ורע, נעים ולא נעים ומשתמש בזה. ועכשיו כשהוא קורא ספר קבלה שבו מתכוונים למשהו אחר לגמרי, הוא אינו רוצה לגלות את המשמעות האמיתית שכתובה בספר. הוא רוצה לסובב את הכתוב בספר כפי שרוצה בזה האגו שלו.

אנחנו קוראים את מה שנכתב על ידי המקובלים וחושבים שאנחנו מסוגלים להבין ולפרש אותם בכך שאנחנו מסתכלים על זה דרך העיניים שלנו, המותאמות להבנות העכשוויות שלנו כמו "טוב" ו"רע", השפעה" ו"קבלה", למעלה" ו"למטה", "קלקולים" ו"תיקונים". אך למעשׂה, איננו יודעים בכלל את משמעותם האמיתית.

בספר כתוב "העולם הזה", ואני חושב שזה אותו העולם שאני נמצא בו כעת. אך חכה, אני צריך תחילה להתלבש במחבר ולקרוא דרך העיניים שלו! למשל בספר "בית שער הכוונות" בעל הסולם כתב: "ורקיעים שאתם רואים בעולמנו זה", איפה ראיתם כאן שבעה רקיעים?

כלומר, צריך להבין שמדובר על מושׂגים רוחניים ההפוכים להבנות העכשוויות שלנו! עד שלא נכנס לעולם הרוחני, לא נבין אותם, אך בכל זאת צריכים להשתדל איכשהו להתקרב אליהם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "השלום בעולם", 23.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
נישׂא בזרמי החיים
ואתה מחכה לאור?
תשתדל להבחין באמת שמאחורי האשליה