המן, האח היותר גדול

ובכן, בסוף יהיה טוב, כל השאלה היא מה יקרה בדרך לשם. מה יש בסוף? מצב של פורים, שמחה וצהלה, משתה גדול, מה שנקרא בחכמת הקבלה "גמר התיקון". גמר תיקון היחסים בינינו עד להשלמה הדדית מלאה, אהבה ונתינה טהורה. "וגר זאב עם כבש, ונמר עם גדי ירבץ", נאמר על כך בחזון הנביאים.

השלמה הדדית פירושה שאני חושב על טובתך ואתה חושב עליי. כל אחד חושב לא על עצמו אלא על אחרים, ובצורה כזו נבנית מערכת קשר מושלמת. כל מכשיר שאנו בונים נשען על העיקרון הזה, כך גם בנוי הגוף שלנו. את הדרך להשלמה ההדדית, למצב הנעלה שאותו מסמל חג פורים, אנחנו קוראים בסיפור המגילה.

המלך, הכוח העליון, רוצה לקדם את ממלכתו שמייצגת את כל העולם אל אותו מצב מושלם. סוכני השינוי יכולים להיות רק היהודים, כוכבי המגילה, אבל הם עצמם בפירוד איש מאחיו, מפוזרים ב-127 מדינות. בכלל לא משמשים דוגמה לאהבת הזולת, מקרינים את השנאה שביניהם אל כולם. נשמע מוכר? איך מניעים אותם להתחבר זה לזה ולקדם את כל בני האדם לחיבור? לשעון המעורר קוראים המן.

כל דמות במגילה מייצגת כוח מיוחד. המן מייצג את הדחייה מקשר טוב עם אחרים. שנאה בין אנשים, מזה הוא חי. לכן המטרה שלו היא להשמיד את היהודים, שבתוכם טמונה השיטה לחיים על פי "ואהבת לרעך כמוך". מרדכי הצדיק לעומתו, מסמל את כוח התיקון. אבל למרדכי אין כוח מספיק כדי להניע את כל היהודים לחיבור. הם לא רוצים לשמוע אותו, ספוגים בתרבויות זרות ובערכים אגואיסטיים. רק איום ההשמדה מצד המן פותח להם את האוזניים.

הכוחות המנוגדים האלה של המן ומרדכי מצויים גם בתוכנו פנימה, כי "האדם הוא עולם קטן". יש בי כוח שמתנגד לחיבור, שדוחה אותך, ובך יש כוח שדוחה אותי. זהו המן. כדי להצליח להתקרב למצב של חיבור והשלמה הדדית, עלינו "להרוג" את המן שבתוכנו.

להרוג את כוח הדחייה שבנו, פירושו לא להעלים אותו אלא להתחיל להשתמש בו בצורה הפוכה, בצורה נכונה. לכן מרדכי מסתובב בחוצות העיר, רכוב על סוס המלך שהמן מוליך קדימה. מבחינת פנימיות הדברים, הסצנה הזו מתארת איך משליטים בתוכנו את הכוח הפנימי שנקרא מרדכי על הכוח שנקרא המן.

תיקונו של המן, הוא בזה שרותמים אותו לכיוון טוב ומועיל. בלשון המגילה זה נקרא שהיהודים הורגים את השונאים שלהם, את הכוחות הפנימיים שבתוכם שמפריעים להם להתחבר איש לאחיו.

איך עושים את זה בפועל? זהו תחום העיסוק של חכמת הקבלה. בעזרת תרגילי קשר מיוחדים שפיתחו חכמי הקבלה מאז אברהם אבינו ועד היום, אנו מעוררים כוח מיוחד שטמון בטבע לפעול עלינו. כוח האור.

וכשהאור מאיר, הרע הופך לטוב, הדחייה להשלמה, השנאה לאהבה. מתחילה שמחה וצהלה. ופתאום כבר לא ברור מאיפה מגיע כל הטוב הזה שמתגלה בינינו, זה המן שהתהפך? זה מרדכי שהתעצם? הכול נעשה מעורבב, מאוחד. הכול נתקן.

כדי לרמוז על המצב המושלם הזה של גמר התיקון, נהוג לשתות בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. לחיים!

‍