כיצד להפוך להיות דומה לבורא?

שאלה: באיזה רגע של התפשטות האור מתרחש היפוך, ומופיעה באדם תכונה הפוכה מהרצון לקבל, וכיצד זה מורגש?

תשובתי: תכונה הפוכה מופיעה כאשר האדם יכול לקלוט לתוכו באופן מלא את האור הישר. כאשר מופיע בו רצון להיות דומה לאור, והוא דורש ממנו את תכונת ההתנגדות לתכונת הקבלה שהיא תכונת ההשפעה והאהבה.

במילים אחרות, כאשר אני מרגיש כמקבל מהבורא ואותו כמשפיע, ובעזרת סביבה נכונה אני מוצא בתוכי כוחות להפסיק להשתמש בתכונת הקבלה ולהתחיל לעסוק אך ורק בהשפעה, אז אני מבצע "צמצום".

לאחר שאני עושה צמצום על האגו אני מייצר בתוכי תכונה מיוחדת שנקראת "מסך", שבעזרתו אני דוחה את המילוי שמגיע אליי מהבורא, מפני שאני רוצה להיות דומה לו ולמצבו לעומת זאת אם אני מקבל ממנו, אני דוחה את המסר שלו אליי. בשלב זה מתחילים להופיע בינינו תנאים מיוחדים. אני מבין שאם אני דוחה את מה שהבורא רוצה לתת לי, זו בעיקרון עבירה גדולה מאוד, מאחר שהתענוג של הבורא הוא ממילוי של הנבראים, ואילו המאמצים שלי מובילים לכך שלא אקבל ממנו דבר.

נניח שאני מתארח אצל בעל בית טוב ואני דוחה את המטעמים שהכין עבורי, בכך אני כביכול מרחיק את עצמי ממנו. הייתי יכול לשבת ליד בעל הבית, לקבל ממנו, לשמוח מזה שאני מתמלא ממנו וכתוצאה מכך לשמח ולמלא אותו. אז איך אני יכול לא לקבל מהבורא אם זה הרצון שלו? אלא שיש כאן פעולה כזו: אם אני דוחה את המילוי של הבורא, אני משיג את המטרה שהיא להפוך להיות שווה, דומה לו. בפעולה זו אני לא דוחה את המילוי עצמו, את הרצון של הבורא למלא אותי, להעלות אותי, אלא אני דוחה רק את התענוג ממילוי ישיר. אני רוצה ליהנות מלהיות דומה לבורא.

זו אותה ייחודיות שקשה לנו לתפוס, אבל היא עדינה מאוד, הכרחית ומחויבת: אנחנו מנהלים מאבק על כך שאנחנו רוצים להיות דומים לבורא. כלומר שלרצון לקבל שלי יהיה אותו כיוון, אותה כוונה כמו שיש להשפעה שלו. וכך אנחנו נוהגים כדי למלא זה את זה. אם הבורא משפיע לי בכוונה ליהנות לי, אני לא מקבל את התענוג, כדי שאוכל להתקרב אליו ולגרום לו תענוג על ידי ההתקרבות שלי אליו. זה השלב הראשון של הפעולה.

ורק בשלב השני, במידה שבה התקרבתי לבורא אני יכול להתחיל לקבל ממנו. כאן אני כבר הופך לדומה לו לגמרי. למצב הזה עלינו להגיע. זו פעולה מאוד לא פשוטה, שמורכבת מארבעה צעדים בהתאם להתפתחות בת ארבעה שלבים של הרצון. לכן קשה לנו מאוד להבין זאת, למרות שבהמשך כביכול הופך להיות מובן לנו במה מסתכמת המהות.

אבל בהתחלה האדם לא מסוגל לגלות כיצד אפשר לדחות את התענוג, לסרב לקבל את המטעמים, ובכך אנחנו דווקא מתקרבים אליו ולא מתרחקים מבעל הבית. אני אומר לבעל הבית: "אני רוצה להיות יותר קרוב אליך מבלי לקבל. בוא נבטל את התנאי שאתה נותן ואני מקבל, מפני שכאשר אני לא מקבל אז אני קרוב אליך יותר.  רק כאשר אתקרב אליך, אוכל להתחיל לקבל, מפני שאז הקבלה תהיה מכוונת דווקא להתפתחות של התקרבות גדולה יותר בינינו, לדבקות בינינו".

ארבע הבחינות האלה נתפסות בקושי רב על ידי אנשים, עד שהם נכנסים לפעולה. אבל כך מסודר הטבע שבתוכו טמונה תוכנית הפעלה בת ארבעה שלבים בהידמות של האדם לבורא.

מתוך שיעור וירטואלי, 16.02.2020