דף הבית / חינוך, ילדים / חינוך ולא השכלה מקצועית

חינוך ולא השכלה מקצועית

laitman_2008-11-14_7127_70.jpg

הבעיה אינה שאנחנו הורסים את אופי האדם, אלא אנחנו מקלקלים משהו בעולם הזה. אך בצורה זו אנחנו עוקרים מתוך התיקון הכללי חלקים מסוימים שבלעדיהם המערכת הכללית כבר לא תהיה שלמה. ברוחניות הכול צריך להיות מושלם! אם יחסר תא אחד קטן כלשהו בתוך המערכת העצומה, כל המערכת אינה שלמה! היא קובעת התכללות הדדית מוחלטת של כל אחד בכולם. כל אחד נכלל באחרים וכולל את כולם בתוכו.

יוצא שאפילו אם אחד מהם לא מתוקן, אז אין נשמה אחת מתוקנת! אם נשמה אחת מקולקלת, אז הפגם הזה מורגש בכל הנשמות האחרות ובמערכת הכללית כולה. כל פגם מצטבר, כיוון שכשהפגם נשאר בנשמה אחת, הוא מתרבה ומתפשט לכל יתר הנשמות ומשפיע על כל אחת מהן, מכפיל את עצמו פעמים רבות מהתכללותן של הנשמות זו בזו.

לכן, המקובלים מתוך הגנה על חופש הפרט, מחפשים לא יחסי אנוש יפים, אלא מתבססים על מנגנון הבריאה, רואים אותו מתחילתו ועד סופו. לכן הם אומרים שאסור לעשות משהו שמתחשק לנו היום, אלא צריך לצאת מתוך הצורה האמיתית, מתוך המצב הסופי המתוקן (גמר התיקון). אם חשוב לנו להגיע לגמר תיקון, אז כבר היום עלינו להתייחס בזהירות רבה לכל אחד, להחשיב את תכונותיו הפרטיות כנכס כללי שאינו ניתן להחלפה. צריך רק עזרה הדדית בלהתחבר עם כולם, יחסים כאלה צריכים להיות בחברה.

צריך לאפשר לכל אחד להתפתח לכיוון הקשר עם האחרים, ולא לפתח אותו כפרט למען השגת הצלחה אגואיסטית כלשהי והצטיינות אישית. בתי ספר עוסקים בכך היום, הם אינם מחנכים את האדם, אלא מקנים לו "השכלה מקצועית". במקום זה על בית הספר לעסוק דווקא בחינוך האדם בחברה! בזכות זה כל נטיותיו הטבעיות תתפתחנה בו בצורה נכונה, כיוון שהן נמצאות באדם רק למען התחברותו עם האחרים: הגנים, ההורמונים, התכונות מולדות, כולן מכוונים לחברה וחיבור עימה בלבד. אחרת בכלל לא היינו מזהים אותם. אנחנו רואים אותם רק בגלל השבירה שעברנו.

כלומר, תכונותיו הפרטיות של כל אחד הן תוצאה של שבירת הנשמה הכללית והן יכולות להיתקן רק בעזרת החיבור. באמת, לאדם בעולם הזה אין מה לעשות חוץ מלהתחבר עם האחרים. כך יוכל לפתח בתוכו את כל תכונותיו הייחודיות ונטיותיו הטבעיות בצורה האופטימלית. זו הערובה לפריחת השכל והרגש בצורה מאוזנת ביותר. נוסף על כך, דרך חיבורו עם האחרים הוא יספוג מהם תכונות נוספות, התרשמויות, הרגשות – את כל הנחוץ לו. הוא יהיה ניזון מכולם, מהמערכת כולה, בצורה נכונה, כדי שהוא יתפתח בצורה הרמונית, מושלמת.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 10.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אנושות חדשה ב-15 שנה סך הכול

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest