האור יותר ויותר רחוק, האור יותר ויותר קרוב

שאלה: מדוע הדרך הרוחנית נראית לי כנסיגה, התרחקות מהאור?

תשובתי: זה באמת כך. עד שהאדם ירכוש את כל מידת הנחיצות לגילוי, הוא יצטרך פעם אחר פעם לגלות עד כמה הוא מרוחק מהאור.

זה מצטייר כנסיגה, אך כאן צריך להבין את העניין באופן הבא: אני אכנס לעולם הרוחני רק כשהרצון שלי יקבל צורה במלואו, כשאני אהיה מוכן לכל לשם כך, כשהעולם הגשמי הזה יפסיק לעניין אותי, כשאני אהיה מוכן לוותר על הכול. אני לא אדרוש יותר שום דבר לעצמי, שום מענה.

לשם כך האדם צריך לראות, עד כמה הוא מתקדם בתוך הרצון כשמשתוקק לזה יותר ויותר חזק, ועד כמה שעדיין אינו ראוי לזה, שני הניגודים (ההפכים) מתמזגים לאחד.

לכן תבדוק את עצמך: האם אתה הולך בדרך הנכונה? האם אינך בורח מסכסוך בין שתי הרגשות מנוגדות (הפוכות)? כך אנחנו צריכים לנוע קדימה.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 08.12.2010

ידיעות קודמות בנושא:
שינה כאבחון
קריטריון מדויק