קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מתחילת השיעור אני מרגיש שאני נלחם עם עצמי כדי להישאר בכוונה, אך כל הזמן נוחל כישלון. איך אני יכול לקוות שמתישהו אני אנחל ניצחון בקרָב הזה?
תשובתי: אם אתה שואל אותי, אני אגיד לך רק דבר אחד: אם האדם לא מחבר את עצמו עם הקבוצה, עם המורה, עם הלימוד, עם כל האמצעים האפשריים האלה, הוא לא יחזיק מעמד. רק סבלנות ועקשנות… "להחזיק בשיניים", הוא חייב לקבוע את מקומו ולהתקדם כנגד האגו שלו.
אם אתה נמצא כאן, כל הזמן לא מרוצה, כל רגע רוצה לברוח, ובכל זאת נשאר, לפחות תגיד תודה על זה. כי הרי זה כבר איזשהו קשר. לא חשוב שאתה "עירום וחסר כל", כפי שנאמר על דוד המלך, אך יש לך איזשהו קשר עם התורה.
אין מה לעשות… איננו מבינים עד לאיזו דרגה אנחנו צריכים לבצע את העבודה הפנימית. איננו יכולים לראות זאת, והאדם כל הזמן שופט את עצמו. הוא שוכח שיש לו עסק עם הבורא. כי הרי את כל זה מגיש לך הבורא, הוא זה שמשׂחק איתך, הוא רוצה להוציא ממך את כל העקשנות, את כל הגאווה, את כל השטויות שלך, את האטימות במוח ובלב. הוא מושך אותך לכל מיני כיוונים ולא משאיר אותך לרגע אחד במנוחה. תן לו לעבוד עליך! מה לעשׂות… כמה זמן זה יימשך? – ככל שתוכל לסבול יותר, כך מהר יותר הוא יבצע את העבודה הזאת.
אך אם אינך מסוגל לסבול וכל רגע צועק: "אוי לא, רק לא זה!", אז הוא מפחית את השפעתו, כי הרי הוא הולך יחד איתך. ויוצא שאתה מתקדם מאוד לאט. הנכונות לסבול, זה הכול. הוא מגלה לך מי אתה, במידת הסבלנות שלך, כשאתה לא רק רואה את זה, אלא גם מוכן להשקיע הרבה כוחות כדי למיין את כל הדברים האלה בצורה נכונה: "לשם מה הם? למה? מאיפה? ממי? מה אני בדיוק עושה איתם עכשיו?". אם אתה באמת משקיע בזה את כל הכוחות, אז אתה מתקדם. אם לא, אז אתה תתקדם פחות. אך בכל מקרה, כל אחד שנמצא במסגרות האלה, מתקדם.
זה לוקח שנים. אך זוהי הדרך. לפעמים זה לוקח בין 10 ל-20 שנה. נו אז מה? מה זה ביחס ליקום הקיים 15 מיליארד שנים? האב הקדמון שלך צד לפני מאה אלף שנה בעלי חיים כדי להשׂיג לעצמו מזון, ולא חשב במשך חייו הקצרים (20-30 שנה) על גילוי הרוחניות, הבורא וכולי. תראה כמה גלגולים כבר עברת! ורק עכשיו יש לך הזדמנות באמת ליישׂם אותם. כל הגלגולים הקודמים מגיעים עכשיו ליישׂום.
