קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
האור בונה את הקשר בינינו, ורק בו אנחנו נגלה את הבורא. אנחנו צריכים להשתוקק לזה לא מתוך תועלת אישית, אלא רק כדי לגרום לו נחת רוח. כשנשיג אהבה לבורא, נגלה את אהבתו כלפינו. כל הלימוד מיועד רק כדי לגלות, לעורר בנו, אהבה לבורא.
מובן מאליו, שעכשיו איננו מרגישים בזה שום נחיצות. על קיומו של הכוח העליון אנחנו נזכרים רק כשרע לנו. אדם מטבעו עושה הכול רק מתוך חיסרון במשהו, הוא רוצה להשלים, למלא את עצמו. בכלל איננו מרגישים צורך בבורא, ובטח שלא אהבה אליו. אך אם אנחנו משתדלים באופן מלאכותי להשתוקק לבורא באמצעות עבודה בקבוצה, אנחנו מזמינים בהדרגה את השפעת האור עלינו, שמביא לנו תכונות חדשות, תכונות של השפעה ואהבה.
התכונה הזאת יכולה להיות מופנית רק כלפי הבורא, מפני שחוץ מאיתנו קיים רק הוא. אמנם, כדי להגיע אליו אנחנו ממוקמים במצב מיוחד שנקרא "העולם הזה". כאן בעזרת משפחה וחברים אנחנו יכולים להשתדל ולהתאמן ברכישת אהבה לסביבה המתאימה. ואחר כך מאהבת הבריות אנחנו נעבור למדרגה של אהבה לבורא. כך אנחנו יוצאים מהאגואיזם, עוברים מאהבה עצמית לאהבת הזולת, דרך משפחה וחברים רוכשים את האהבה לבורא.
אז מתגלה לנו הטבע האמיתי של ה"אמצעים" שהשתמשנו בהם. מסתבר, שהבורא בעצמו חילק את המציאות שלנו בכזה אופן, כדי שתהיה לנו האפשרות להגיע אליו באמצעות "התרגילים" האלה. ובמציאות אין שום דבר חוץ ממני, הכולל את כל המציאות, והבורא הנמצא מעליה.
אז בואו נבנה כוונה שנקבל מהלימוד המשותף את המאור המחזיר למוטב, כדי שתתגלה האהבה בינינו והאהבה שלנו לבורא.
מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 24.11.2010
ידיעות קודמות בנושא:
בין תרדמת להתעוררות
עד לנצח קיים רק רגע…
אור אין סופי או חושך אין סופי?
