עבודתו של אוריה ועבודתו של דוד

ספר הזוהר מספר לנו על תיקון המלכות. המלכות היא הכלי הכללי המשותף, אותו הרצון ליהנות שהבורא ברא. אמנם הוא ברא אותו ברצף של פעולות מיוחדות, כדי להקנות לרצון הזה צורה מיוחדת שתאפשר לו בהמשך להתכונן לקבלת כל האור של אין סוף. זאת הסיבה שאנחנו מדברים רק על תיקון המלכות, כלומר על תיקון הרצון.

התהליך נחלק לכמה שלבים: עיבור, יניקה ומוחין. כל המצבים האלה מיתקנים בדרך של איחוד המלכות והבינה. הזיווג הנכון שלהם נקרא "מלכות דוד". הגישה הנכונה מסתכמת בזה שאנחנו מתקנים את המלכות רק במידה שמסוגלים לכלול אותה בבינה.

במאמר "לילה דכלה" ספר הזוהר מספר בצורה ציורית כיצד דוד המלך התאהב בבת שבע. היא הייתה אשתו של אוריה, חייל בצבאו של דוד, ודוד בכוונה סידר לו מוות בשׂדה הקרב, ובינתיים לקח את בת שבע לאישה, מבלי לחכות לידיעה על מותו של בעלה. הסיפור הזה שמתואר על ידי שמואל הנביא, מצטייר כבלתי יאה לכאורה, למרות שהיום דברים דומים נעשים בקלות. כיצד דבר כזה יכול היה להתרחש? – כמובן שמדובר על משל. "דוד" זה המלכות שמסוגלת להיתקן, אך בקטגוריה זכרית, באמצעות מסך ואור חוזר, כלומר כוונה. "בת שבע" זה אותו החלק של המלכות שברגע הנתון מוכן לתיקון. אם מתקנים אותה על ידי אור החסדים, היא יכולה להיות שייכת לדוד.

רצף הפעולות הוא כזה: תחילה אור ע"ב-ס"ג מגלה ומראה את החלק הנתון והמתאים של המלכות, אחר כך אור החסדים ממלא אותו. השלבים המקדימים של הבדיקה והמילוי על ידי אור החסדים, זו "עבודת אוריה". השֵם שלו נחלק ל: אור-יה, שזה מסמל את האור של החלק הראשון של ההוי"ה שאין לו כל יחס לחלק השני, לכלי הקבלה של דוד. רק לאחר מכן ניתן לתקן אותה בכוונה לקבל על מנת להשפיע, וזו כבר "עבודת דוד".

מתוך שיעור על "הקדמת ספר הזוהר", 18.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מועדים למצבים
הוראות לשימור האגו
מכינים את הקרקע לעבודתו של דוד