קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
עשׂינו עבודה גדולה! בימים, בשבועות ובחודשים הקרובים יתברר לנו איזו קפיצה ביצענו. אנחנו אף פעם לא שאלנו כאלה שאלות, לא דיברנו בכנות כזאת על האיחוד, שהוא הנושׂא של הכנס הזה. לראשונה נגענו בליבו של התיקון של חכמת הקבלה, של הנשמה שלנו. זהו למעשה שינוי עקרוני, וכבר לא נהיה כמקודם.
כעת אנחנו מחוברים בינינו, אך עלינו לעבוד עוד ועוד על זה ולגלות שהבורא ממלא אותנו יותר ויותר עם כל דקה שעוברת, שכל החלל, כל העולם הזה, מלאים באור העליון, ואנחנו שורים בתוכו. כל העולמות שבהם אנחנו מחוברים, קלועים ביניהם כמו רשת, מתחילים להתבהר. אנחנו נגיע לזה!
קיים זמן של נתינה וזמן של קבלה. נתינה מלמעלה קיימת וצריכה להתגלות, חסרה לנו קצת רגישות, כדי להרגיש שהבורא ממלא את העולם, את האוויר שבינינו ואת כל המציאות. עוד קצת דָקוּת, עוד קצת התפעלות, רגישות, פתיחות ביחס לאחרים ואנחנו נראה שאנחנו בגילוי.
אני חושב, שכל אחד מתחיל להרגיש שזה אפשרי ושזה אינו איזה דמיון, זה מתרחש הודות למאמצים של כל אחד מאיתנו לחפשׂ ולגלות את הבורא. השתדלו להשׂיג רגישות פנימית. מה זאת אמונה? – אמונה זו הרגשת השפעה. נאמר בספר "אמונה וביטחון" שאמונה זו "נטייה דקה מעדינות הנפש". זה בדיוק מה שאנחנו צריכים: נטייה דקה של נשמה רגישה. אנחנו צריכים להרגיש שבינינו באמת שוֹרֵה אותו הכוח העליון, כאילו שאנחנו מנסים לראות משהו, וכשאנחנו מצליחים לתפוס את זה, זה הופך להיות מובן שזה קיים ואיך לא ראינו את זה קודם?
אך אם אתה שוב מפנה את מבטך ומאבד את הפוקוס, שוב זה הופך להיות קשה עבורך למצוא את זה, אך לפחות עכשיו אתה יודע שזה קיים. הבעיה היא לראות את זה בפעם הראשונה. אנחנו צריכים קצת לפקס את הראיה, ולדייק את הלב.
לראשונה הרגשתי את חשיבות הקבוצה כדי להגיע למטרה, את הרצון החדש שמאפשר מקום לאור, לפחות לקצת ממנו להגיע, את להיות חלק משלם.את הקשר בין הנשמות.אני זוכרת שבכנס בפברואר הרב אמר, אני מאחל לכם שאחרי הכנס תרגישו רע, ומברכת את המחלה שהגיעה עכשיו, שנותנת לי את הזמן לעכל את כל מה שהיה שם, בטוח לא אכזבה, כן מפגש פנים אל פנים עם הפרעה שלי ובקשה מכל הלב "מעמקה דה ליבא", שיניח לי, שיתן לי להתחבר עם שאר החלקים שלי. הלוואי וההרגשה הזו תלווה אותי עוד זמן רב.ואצליח להפוך את הדבר הזה ל"השפעה". לפחות בקצת. תודה תודה תודה לכל הנשמות המדהימות מהארץ וכל העולם שאיפשרו לי להיות שם.