הבורא הטעים ביותר!

השאלה "בשביל מה אני חי?" זו התחלת הרצון לגלות את הבורא. האדם רוצה לדעת: מי הוליד אותו, איפה השורש שלו, מי מנהל אותו?! מי ברא את כל זה ובשביל מה הוא ברא אותו ב"עטיפה" כזאת של העולם הגדול הזה. מה הוא רוצה ממנו כל רגע, בכך שלא נותן לו מנוחה ובכך שדוחף אותו לאן שהוא קדימה, לא ידוע לאן?!

כשבאות אלינו כל השאלות האלה, הן מרעילות לנו את כל החיים והאדם כבר אינו יכול להתקיים ללא גילוי הבורא. כך אנחנו בנויים, כי הרי נבראנו על ידי האור שהטביע בנו את עצמו בכל הרצונות שלנו. כל הרצונות שלנו הם כמו העתק, הטבעה הפוכה מהאור. ועד שלא נמשוך אותו ולא נמלא את עצמנו באור הזה, לא נרגע! זה עד כדי כך שהחיים האלה ייראו לנו יותר גרועים ממוות! אני אהיה מוכן לכל, רק כדי לקבל לפחות טיפה מהמילוי הזה.

לכן המשׂימה שלנו: לברר כיצד לגלות את הבורא, את האור, ובאיזה אופן ניתן להתמלא בו. כי הרי אין זה פשוט, ולכן חכמת הקבלה גם נקראת כך (החכמה כיצד לקבל). זה לא כמו בעולם שלנו שכדי לרוות את הצימאון, נדרש רק לפתוח את הפה. את הרצון הרוחני לא ניתן להרוות בצורה ישירה. צריך תחילה לברר אותו, כי הרי הבורא אינו נותן לי אותו מוכן ומותאם לאור. הוא רוצה שאני אבדוק בעצמי מה אני רוצה, מה זה אור, ואבין שזה הדבר הטוב ביותר מכל המילויים האפשריים! שאני אטעם את כל הרצונות ואת כל המילויים, אבדוק את עצמי ואומר: "לא, אני רוצה רק את זה!".

הבורא הוא מאוד קנאי, הוא רוצה שאני אוהב רק אותו ושום דבר יותר !והוא בודק את זה כך שמגלה לי את כל מה שרק אפשר, ואני חייב לומר: "לא, אתה בכל זאת הטוב ביותר, מכל צורות המילוי, מכל התענוגים! אתה – הטעים ביותר!". כתוב: "טעמו וראו כי טוב ה'", כי צורת המילוי הזאת נקראת טעם.

מתוך שיעור מספר 7 בכנס "קבלה לעם" העולמי, 10.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
בשׂדה הרצון הרוחני
כולנו כאחד הגענו אל עיר המלך