דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / לעומק עד אין סוף

לעומק עד אין סוף

שאלה: מה נדרש ממני בכנס "קבלה לעם" העולמי? להתפתל בייסורים של הלידה העצמית או להתפתל מייסורים של לידת החבר?

תשובתי: לא זה ולא זה. שכל אחד ידאג על איך להתכלל בסביבה. בזה האדם מבטל את עצמו והופך להיות חָדור ברצונות של החברים. אם כל אחד עושה את זה, אז אנחנו בצורה אוטומטית נכנסים לשכבה עמוקה יותר של היחסים ההדדיים שלנו. תתאר לעצמך "עוגה" מרובת שכבות. למעלה אני רואה את משתתפי הכנס, יותר למטה את החברים, עוד יותר למטה האיחוד בין הניצוצות.

אני רוצה לחדור במבט כמה שיותר עמוק לתוך הרשת המחברת אותנו, רשת שנמתחה דרך כל השכבות עד לאין סוף. וזה תלוי רק בי עצמי. אפשר לקפוץ מחוסר סבלנות או לעמוד בשקט, אך לא משנה מה שאני אעשה כלפי חוץ, העיקר להתרכז בצורה מקסימאלית ברצון לגלות את הקשר הפנימי שלנו, שללא צל של ספק קיים בין כל הנבראים. בזה שאני אגלה אותו, אני מגלה בתוכו הכול.

לשם כך אני מתנתק מעצמי, משתוקק לשקוע עוד יותר עמוק כדי להפוך להיות חלק של הרשת הכללית, להתמזג עימה. הכוונה הזאת, הריכוז הפנימי הזה, מספיקים כדי שאני אתחיל להרגיש יותר ויותר בבהירות את המציאות, את האמיתות של האיחוד הכולל המשותף.

בעולם שלנו אנחנו רואים תוצאות מהקשר ההדדי הגלובאלי, מחשבות ותופעות דומות הצצות באנשים ובמקומות שונים. אך זה הכול תוצאות, "החלק העליון של הקרחון". ושם למטה בעומק, מחבר ומהדק אותו קשר ברזל בלתי פוסק. ואותו אנחנו צריכים לגלות. ההשתוקקות הזאת מספיקה, בתוכה יתגלה כל השאר: רצונות וגילויים שיובילו אותנו לעומק.

נתאסף, נתחבר, נגלה בינינו את הבורא ותפילת הרבים תעלה אותנו לרוחניות!

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 01.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
תשתווה עם תבנית המידות
כוונה כה פשוטה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest