האור של הרצונות שלך

שאלה: האם מילוי שאני מרגיש מדי פעם, זה קבלה עם כוונה למען עצמי? כי הרי אינני מרגיש את המסך…

תשובתי: בינתיים כן, כי הרי זו התרשמות מהאורות המקיפים, ברצונות (בכלים) שעדיין לא מוכנים, שאינם מסוגלים לתפוס את האורות האלו ולהעביר אותם מחיצוניים לפנימיים.

האור פנימי ניתן לקבל רק בעזרת מסך, בהתאם ליכולת שלי לתפוס ולקלוט רצון זר כשלי. על ידי גודל הרצון המצורף (העביות) מודדים את גודל (עובי) המסך. נניח, שאני יכול לצרף ולהרגיש ב-10 גרם מהרצונות שלך, שאותם אני יכול למלא. את מה שאני מרגיש ברצון שלך, שמולא על ידִי, נקרא האור הפנימי שלי (או"פ). אחר כך, אני פתאום מרגיש דחייה, הופיע גילוי נוסף של אגואיזם ומעליו אני מתחבר עם ה-10 גרם של הרצון הקודם, ודואג לו בניגוד האגואיזם, כלומר במסך מוגדל, זה כבר נקרא "יניקה" (קטנות), כשמפריד בינינו מרחק גדול, ואני בכל זאת מתגבר עליו. אחר כך אני מרגיש דחייה עוד יותר גדולה, ושוב מתעלה מעליה, זה כבר שלב של "מוחין" (גדלות).

ביחס למי זה נקרא "עיבור", "יניקה", "מוחין"? – ביחס אליי, כי הרי אני מבצע את העבודה הזאת. ואתה, אולי אפילו לא יודע את זה… כך אנחנו מעריכים את גודל המסך ומתרשמים ומתפעלים מהאורות המקיפים (או"מ) והפנימיים (או"פ).

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 31.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
איך לקבל כדי להשפיע?
כוח האיחוד בלתי מנוצח
חותם מלמעלה