תפילה זו עבודה שבלב

שאלה: האם תפילה זו בקשה לעזרת הבורא בזמנים רעים? האם ניתן להגיד תפילות מסורתיות במילים משלך?

תשובתי: תפילה נקראת עבודה שבלב, ולא מילים שהאדם אומר ומבטא. אני יכול לא לדעת את המילים של התפילה בכלל, לא לדעת את השׂפה. כי הרי צעקה של תינוק זו גם כן תפילה. הוא אינו יודע שום שׂפה וסתם צועק. למה? – הוא רוצה משהו. וזו נקראת תפילה. תפילה זו העלאת מ"ן, גילוי של רצון ריקני. העלאת רצון מסמלת שאני רוצה משהו גבוה יותר בהשוואה למצבי הנוכחי. אם אני רוצה זאת, זה נקרא תפילה.

ואם אני רוצה משהו שאינו עולה על הדרגה הנוכחית שלי, הבקשה הזאת אינה נחשבת לתפילה, והיא אינה עולה למעלה אל העליון שדואג לי. העליון מוכן לבצע רק פעולה אחת, לעזור לי לעלות אליו. רק לשם כך הוא מיועד, בהתאם לסדר המדרגות שירדו ממעלה למטה. לכן התפילה חייבת להיות העלאת מ"ן – "מי נוקבין" (מים של הנוקבא), כשהמלכות רוצה להידמות לבינה.

קיימת דרגת בינה ודרגת מלכות. בצמצום ב' המלכות עלתה לבינה, והיא כבר קיימת בבינה. אחר כך כתוצאה מהשבירה מלכות יורדת חזרה מבינה למלכות, אך כבר יורדת יחד עם הבינה השבורה. וזהו הניצוץ הרוחני שנמצא בנו (הנקודה שבלב) .

כעת, מהמלכות הכללית שלנו, הרצון שלנו ליהנות מניצוץ הבינה שהתעורר בנו, אנחנו רוצים להעלות את הניצוץ הזה חזרה לבינה.

העבודה שלי מורכבת מהערכת הניצוץ הרוחני בהשוואה למלכות. אני משווה ביניהם. אם הניצוץ גבוה יותר, זה סימן שאני רוצה להידמות לבינה, להידבק בה, כי הרי הניצוץ הוא חלק מהבינה שבי, חלק אלוקה ממעל. אז על ידי ההשתוקקות שלי אני כאילו מעלה אותה חזרה לדרגת הבינה. זה נקרא "מי נוקבין" שאותם אני מעלה למעלה, חלק של הבינה (מיי), הנמצא במלכות (נוקבא). זו נקראת צעקה, תפילה. ומה שאתה אומר באותו הזמן, לא חשוב לאף אחד.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 18.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
מ"ן שנמצא בו הכול
תפילה שבלב