קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אני יכול לפנות לקבוצה, אם כל מה שאני לא עושה, אני במחשבות שלי נשאר אגואיסט? וכיצד עלינו להרגיש בכנס "קבלה לעם" העולמי את האור המקיף ולהופכו לאור פנימי?
תשובתי: להתכלל בקבוצה משמע, להשׂיג רצון כללי משותף כדי שלא תהיה לי שום מחשבה על עצמי, שום מטרה פרטית, אלא רק כללית, "כאיש אחד בלב אחד". כלומר אינני רוצה להרגיש את עצמי ולשפוט בשׂכל שלי, אלא רק להיות יחד עם כולם. אני לא יודע מה הכוונה במילים, הרצונות והמחשבות המשותפים, אך שזה יהיה משהו, השייך לכולם. ועד כמה שאנחנו מתחברים יחד, בלב אחד ובשׂכל אחד, במידה הזאת זה נקרא קבוצה, ואחרת לא! הודות לחיבור הזה, אנחנו נוכל להתקדם.
בכנס אנחנו נשפיע חזק מאוד זה על זה, לכן אם האדם ירצה להשתמש בצורה נכונה בכוח הזה של ההתפעלות המשותפת הכללית, אז הוא יוכל להתערבב עם שאר הרצונות האחרים. לשם כך דרושה עבודה פנימית רצינית, מאמצים. ואז הוא יוכל להצטרף ולהרגיש את השׂכל והרגש הכללי, שבו משתתפות כל הנשמות שכבר השׂיגו בעולם שלנו את כל המדרגות הרוחניות.
אם אנחנו נתחבר יחד, אפילו באיזה חלקיק של אחוז, אנחנו כבר נתכלל בכל המערכת הכללית של הנשמות, והן כולן תתחלנה להשפיע עלינו: המקובלים מכל הדורות, הנביאים, יתחילו לעבוד איתנו יחד! אנחנו ניכנס למקום שהם כולם נמצאים שם, ונתאחד איתם וברגש ושׂכל אחד משותף. אנחנו יכולים להיות לידם, כמו תינוקות, אך בכל זאת נהיה בעלי אותם ההרגשות והשׂכל ונתחיל להשׂיג את הנשמה הכללית הזאת.
והקשר הזה כבר יישאר לתמיד, אפילו אם אחר כך הוא נעלם מההרגשה שלנו! אך כבר יהיה רשום על חשבוננו, שאנחנו השׂגנו אותו! בעולם הרוחני שום דבר אינו הולך לאיבוד, כל ההישׂגים שלך נרשמים על החשבון שלך, אפילו אם אחר כך אתה מאבד את ההרגשה הזאת כדי שתוכל לעלות לעוד מדרגה גבוהה יותר. אך המדרגה הזאת – היא שלך!
נתאסף, נתחבר, נגלה בינינו את הבורא ותפילת הרבים תעלה אותנו לרוחניות!
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שׂכל הפועל", 28.10.2010
