גֵרים, הם חלקי הנשמה

"וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו: כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם." ("ויקרא", פרשת "קדושים", פרק י"ט, פסוקים ל"ג – ל"ד).

גֵר, נקרא כל רצון חדש, שתחילה באופן טבעי הוא אגואיסטי, אבל מוכן להיכנס למספר של רצונות מתוקנים ולציית להם.

מדובר על כך, שאנחנו צריכים להיות שמחים לכזאת קליטה של רצונות חדשים שמופיעים בנו, שמרחיבים את הנשמה, בזה שמאפשרים לה לגלות יותר ויותר את הבורא.

לכן אנחנו צריכים להשתוקק לזה ולאהוב את הרצונות החדשים שמתגלים בנו, למרות שהם לעיתים קרובות נושאים בתוכם אי נעימויות ובעיות גדולות, אבל דווקא הודות להם אנחנו מעצבים את עצמנו ומתעלים.

בתורה מדובר רק על רצון. אין לא בני אדם ולא מה שאנחנו רואים מסביב, כל אלה דמויות מדומות שמצוירות על ידי החושים הלא מתוקנים שלנו. כולנו מהווים תלכידים של רצונות.

שאלה: נאמר, "ואהבת לרעך כמוך". כלומר הגֵר הופך להיות זולת?

תשובתי: כן. אתה צריך לאהוב אותו עד לכזאת מידה, שהוא הופך לך לזולת, מפני שהודות לו אתה מתעלה עוד יותר לבורא. הבורא בכוונה שולח לך את הגֵרים האלה. אין שום דבר מקרי.

זה הכול חלקי הנשמה שלך, כמו גם כל הבריאה, זה הנשמה שלך. רק שאתה רואה אותה מחוץ לך, מפני שעדיין אינך יכול לתפוס ולקלוט את זה בצורה נכונה בתוכך. אבל באותה מידה שאתה מפתח את רגש ההשפעה והאהבה ויוצא מחוץ לעצמך ב"אמונה למעלה מהדעת", כלומר בהשפעה למעלה מהקבלה, אתה מגלה את כל הבריאה כנשמה שלך.

ואין כאן שום גרים, אלא להיפך, הם כולם הופכים לחלק אינטגרלי של הנשמה שלך.

הערה: בעולם שלנו ביהדות יש מושג "לעבור גיור", כלומר להפוך להיות יהודי…

תשובתי: אפילו אם הגרים רוצים לחיות אצלנו במדינה, מבלי לעבור גיור, אנחנו צריכים לתת להם מחסה, כי בהם יש כל מיני תכונות של קירבה וריחוק.

בבית המקדש היו מקומות מיוחדים לגֵרים: גם לגברים וגם לנשים. כל אדם שחי מחוץ לגבולות המדינה, יכול היה להיכנס לבית המקדש ולחיות בו, בכך שעושה עבודה כלשהי.

כמו שבעבודה הפנימית עולים בך "גֵרים", רצונות חדשים שעליהם צריך לעבוד, בזה שמתקנים ומצרפים אותם לרצונות המתוקנים, כך גם לבני אדם גֵרים הייתה עבודה משלהם.

בית מקדש, זו השתקפות מדויקת של הנשמה. ולכן התרחש חורבן בית המקדש הראשון: הנשמה לא החזיקה מעמד במתח הפנימי בעל מנת להשפיע ולאהוב, וירדה לדרגה שנייה, שבהמשך גם כן נחרבה.

בית המקדש השלישי, זה גמר התיקון השלם של כל הרצונות שקיימים בעולם וחיבורם לאחד יחיד שלם בתנאים שווים לגמרי.

שאלה: למה אומרים, שלא יהיה חורבן של בית המקדש השלישי?

תשובתי: מפני שזה מצב של גמר התיקון השלם, לא יישאר שום דבר שיכול באופן כלשהו להפריע ולגרום לחורבנו. כל האגו האוניברסלי יתוקן במלואו.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 16.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ניצחון באליפות של האגואיזם
רצון שמושך לרוחניות
עיצוב דמותו של האדם