יצר הרע, לטובת הזולת

שאלה: "שיר השירים" נכתב על ידי שלמה המלך, החכם שבאדם, מתוך ידיעה והכרה של הטבע הכללי. למה הוא בחר עבור הסיפור שלו צורה של רומן בין גבר ואישה?

תשובתי: פשוט אין לנו מילים אחרות. רק בשפה כזו אנחנו יכולים לתאר את היחס הטוב שלנו כלפי מישהו. אֵילו מילים אני עוד אמצא אם אני רוצה למלא מישהו, להתחבר איתו, לחבק, לנשק? אני משתוקק להיות יותר קרוב אליו, בכך שכל הזמן אני מוסיף ומשלים את הטוב. זו נקראת אהבה. אהבה, זה ביטוי כללי של דאגה לאדם.

שאלה: האהבה שמתוארת כאן, זו אהבה בין אדם למי?

תשובתי: בין כולם. בין כל המציאות שאותה אני מרגיש מחוץ לי. מקודם הסתכלתי על המציאות ברצון לבלוע הכול, ואילו עכשיו, כאילו שהרכבתי משקפיים, אני רוכש יחס חדש ומסתכל על הסובב ברצון למלא ולהשלים הכול. אני רוצה שכולם ירגישו ממני טוב, תענוג, תוספת הנאה בחיים. זה נקרא לאהוב.

אז בכל רגע של החיים לפנינו נפתחות אפשרויות והזדמנויות אין סופיות. אם אני נהנה מזה שלאחרים נעים כאשר אני מהנה אותם, אז החיים שלי מלאים. דווקא על זה האדם צריך לחשוב: במה משמעות החיים? על ידי מה אני נהנה או מהנה מישהו? השאלות האלה מוציאות אותו לדרגת "אדם" (מהמילה "דומה"), כי הוא רוצה להידמות לטבע הכללי, שנקרא "בורא".

שאלה: שלמה המלך מתאר את החיבור בכאלה מילים: "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני". מה זה אומר?

תשובתי: החיבור נעשה על ידי שני כוחות שקיימים בנו, כוח שלילי וכוח חיובי. הכוח השלילי, הכוח משמאל, זה הרצונות הלא מלאים שלי והצרכים הזרים, ההשתוקקות לנצל אחרים. כנגד זה אני צריך להשלים ולמלא את הזולת על ידי הכוח החיובי של השפעה, הכוח מימין. יוצא, שאני מחזיק את הזולת על ידי ההרגשה השלילית שלי, וממלא ומשלים אותו על ידי הרגש החיובי. לחבק ולמלא אפשר רק על ידי שתי "ידיים".

אם לא היה לי את היצר הרע, אז אני בכלל לא הייתי מרגיש את הזולת. הטבע הדומם, צומח וחי לא מרגישים את הזולת. הם מרגישים רק את עצמם: אני חייב לטרוף מישהו כדי להיות שָׂבֵע, אבל אם לקורבן טוב או רע מזה, אני לא יודע.

היצר הרע שלנו בנוי בכזאת צורה, שאנחנו מרגישים שאנו גורמים רע לאנשים אחרים. אני רוצה להנמיך את הזולת, לשלוט עליו, להיות יותר חכם, בטוח, עשיר. לפחות במשהו, אבל אני רוצה להיות יותר: אני מרגיש תענוג וסיפוק אם האחרים פחותים ממני.

היכולת להרגיש את הזולת בפני עצמה יכולה לפתח בי תכונות אחרות, להביא לשימוש נכון בטבע שלי. דווקא לזה מתכוונים במילים "שמאלו תחת לראשי": אני מחזיק את הזולת, בזה שרוצה להבין מה חסר לו, אבל כבר ביחס טוב אליו. אני משתמש ביצר הרע שלי כדי ללמוד ולחקור את הרצון של הזולת, ואחר כך "וימינו תחבקני" (לחבקו ביד ימין).

שאלה: אבל אם אני רוצה לגלות ולדעת מה חסר לו כדי למלא ולהשלים את זה, אז למה זה רע? זה טוב!

תשובתי: מלכתחילה היצר הרע מעורר ודוחף אותי לבדוק מה יש לזולת ואיך לקחת את זה ממנו, כדי להרגיש תענוג מזה שהוא איבד את זה. לא חשוב שזה נמצא אצלי, חשוב שזה לא נמצא אצלו. מהרגשת החיסרון של משהו אצל הזולת מתחיל התיקון: לא ליהנות מזה שאין לו משהו, אלא מזה שאני משלים את זה.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 189, 28.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אהבה ארצית, היא מלכתחילה חסרת ערך
יצר לב האדם רע מנעוריו
הפסיכולוגיה המטריאליסטית של האהבה