מחיתולים ביד עם טלוויזיה

שאלה: כבר עכשיו, פסיכיאטרים טוענים, ש- 20%-30% מהאנשים שחיים בחברה שלנו מוגדרים על ידם כחולי נפש. הם אינם מהווים איום מיוחד לחברה, הם אינם מזיקים, ולכן יכולים להיות בקרבנו. על מה מתריעה התופעה הזאת?

תשובתי: ידוע, שאנשים, שמתוקף פעילותם דרוש להם ריכוז מיוחד לצורך פתרון בעיות מסובכות או ביצוע משימות מסוכנות, עוברים הכנה מיוחדת. הם מתאמנים בתנאים מיוחדים, לפי תוכנית מיוחדת. לאחר ביצוע המשימה נותנים להם מנוחה לצורך חידוש הכוחות וחזרה לחיים נורמליים.

ואילו אנחנו נמצאים במרוץ הישרדות כל החיים. תגובה מדאיגה שוקעת בתת ההכרה, חודרת למערכות השונות, מעובדת ונשמרת בזיכרון. זה נוגע לכל מה שמגיע מהסביבה, ולכן המערכות הטבעיות שלנו אינן יכולות להתמודד עם כמות כזאת עצומה של בעיות, שכל הזמן מעמיקות ומתרחבות.

שאלה: יחד עם זה, אנחנו טוענים, שהחברה הפכה ליותר מפותחת, תרבותית…

תשובתי: החברה הפכה ליותר גרועה, יותר אגואיסטית. זה בולט במיוחד אצל ילדים. כבר בגן הילדים נוצרת ביניהם תחרותיות. בגיל שלוש-ארבע הם מפותחים מבחינה שׂכלית, כמו שהיו בעבר ילדים בני שמונה, תשע. אם בעבר הילד היה זקוק לחברת בני גילו מגיל שש, שבע, אז היום הילדים משחקים זה עם זה כבר מגיל שנתיים, שלוש.

כבר יש להם כישורים והרגלים חברתיים, הם מתחילים להתחרות, לסגל לעצמם רצונות של אחרים. על החברה של בית הספר אין בכלל מה לדבר: מלכת הכיתה, גיבור, מקובלים בחברה ונדחים, דבר כזה לא היה לפני 40-50 שנה, אז הילדים היו הרבה יותר פשוטים.

היום התופעות האלה גדלו תחת השפעת הקולנוע והטלוויזיה. נדמה לנו, שהילדים כביכול כבר התרגלו, אולם למעשה מבית הספר ואפילו מגן הילדים הם סוחבים אחריהם עומס יתר פנימי גדול מאוד והרגשות מפלצתיות.

שאלה: מה אנחנו יכולים לעשות בפועל?

תשובתי: תראה איך פועלים פסיכולוגים. הם אוספים אנשים בקבוצות קטנות, כדי שהמשתתפים יתמכו הדדית זה בזה. על ידי השפעה הדדית הם בונים איזה קיר הגנה שבתוכו הם קיימים. אנשים באים כחיות מפוחדות ומתאחדים לקבוצה, בכך שאוחזים זה בזה. אז הם מרגישים את עצמם בטוחים יותר.

בעזרת הרצאות, סדנאות ודיונים מסביב לשולחן עגול אנחנו מעצבים חברה שמשמשת כקיר עבור כל אחד שנכלל בה. בחברה הזאת אנשים מקבלים לא רק הגנה, אלא גם השפעה טובה.

שאלה: כל החיים שלנו מצטיירים כתחרות בלתי פוסקת, מרדף תמידי, שלא ניתן לצאת מתוכו. האם יכולה להיות תחרות טובה וכיצד ניתן לממש אותה?

תשובתי: האגו דוחף אותנו לתחרות, אבל בחברה תלוי באיזו צורה אנחנו מממשים אותה. אנחנו לא צריכים להשמיד אף נטייה שבתוכנו. תתחרו בזה, מי עוזר יותר לאנשים, אוהב, מחייך, עושה מצב רוח טוב. הכול תלוי ביכולת של החברה להגביה ערכים אחדים על פני ערכים אחרים. תחרויות הספורט, גם כן צריכות להיות טובות.

אנחנו צריכים לחשוב על מילוי של הנטיות הללו, ולא להשאיר את האדם להסתדר איתן בכוחות עצמו. שכל תעשיית המשחקים תישאר, אבל בצורה בריאה. הנטייה למשחקי הימורים והרפתקאות היא טבעית, היא נובעת מהדרגה הבהמית שלנו, לצוד ולהביא טרף למשפחה.

לכן אנחנו צריכים לאפשר לאדם להתחרות עם עצמו ולהשתתף במשחקים. אבל זה צריך להיערך עם תועלת, בזה כל המהות.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 86, 21.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
למנוע את הנסיגה של האנושות
תם עידן העבדים
לפנות ישירות לאדם