בחיפוש אחר דו-שיח נכון עם הבורא

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מקדים מס' 2.

שאלה: אנחנו לומדים לא מעט שנים קבלה, מבינים את הדרך שלנו, משתוקקים לתכונת ההשפעה. אבל ברגע האחרון מופיע הפחד, איך לשלב קבלה והשפעה, כלומר פחד בפני תכונת ההשפעה. אני מבין שצריך לעשות את זה רק למען הבורא ולא למען עצמי. איך לא להיבהל מזה?

תשובתי: ומי נותן לך את התחושות האלו? מי מנהל את הרגשות והשׂכל שלך? מי נמצא בתוכך ומזמין בך כאלה תפיסות והבנות? – הבורא. אז תדבר איתו בזמן שהוא מכוון בך את המכשיר הרגשי והשכלי שלך להתעוררות מסוימת.

בשביל מה הוא עושה את זה? תתחבר עם העבודה שלו, תתחיל ללמוד מה בזה הוא מעורר בך, בשביל מה. ולאט לאט אתה תתחיל להרגיש את עצמך ואותו כשותפים.

כי הוא מייצר הכול לא בך, אלא במה שנקרא "הרצון" שלך שאותו הוא ברא ועכשיו עובד עליו, בכך שמעורר בו התמרמרות מסוימת. ואתה לפי ההתמרמרויות האלה צריך למצוא תשובה נכונה, מה היית רוצה שהוא יעשה. או שאתה מסכים שהוא יעשה כל מה שיחפץ, אבל ילמד אותך כיצד להתייחס אליו בצורה נכונה. תתחיל לחפש דו-שיח נכון עם הבורא.

אבל אם אתה תתחיל לעשות את זה מבלי להעביר את זה דרך הקבוצה, אז זה לא יהיה הבורא, אלא רק מסקנות פסיכולוגיות, רגשיות ושכליות שלך. הבורא נמצא בתוך ה"עשירייה". זאת כל הבעיה של הפסיכולוגים ושאר החוקרים שלא יכולים להבין היכן הוא מסתתר.

שאלה: אתה אמרת, שהשתוקקות לתכונת ההשפעה מתגלה לאיזה רגע, ואחר כך אנחנו מסתתרים, שוב מרגישים לרגע, ושוב מסתתרים. כדי להרגיש את הברית שלנו, האם אנחנו צריכים כולנו יחד לרצות בשנייה אחת?

תשובתי: רצון משותף קצר לא יעזור לנו. אנחנו צריכים לצבור בתוכנו פוטנציאל מסוים במשך זמן מסוים, אבל שהמתח שלנו יהיה נכון. זה נקרא "עולם, שנה, נפש". כלומר, על אף כל שינויי הצורה שאנו עוברים, אנחנו מכוונים את כל זה בצורה נכונה למטרה, מתחברים יחד, מוצאים בינינו נקודה עליונה ומתמזגים עימה, אז בתוכנו לאט לאט מצטבר המתח הדרוש ומתרחש הגילוי של הבורא.

מתוך שיעור מקדים מס' 2 לכנס בסנט פטרבורג, 18.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אחד על אחד עם הבורא
קשר עם השמיים בקו ישיר
"קראוהו בהיותו קרוב!"