תעזוב את המנורה הזאת!

אם אדם נמצא בחוסר קשר עם הבורא, זה לא נקרא שהוא נמצא בהסתרה. הסתרה, זה נקרא, שאני יודע את התכונות והאופי של הבורא, אולי לא במאה אחוז, אבל לפי דרגה מסוימת. ואני יודע שעכשיו זה ניסתר ממני.

נניח, שאני יודע, שהחבר שלי נמצא בחדר יחד איתי, ואני מזהה אותו לפי איזה שהם סימנים, ולכן אני אומר שהוא עכשיו ניסתר. כלומר, הסתרה, זה איזה גילוי מסוים. כי אני יודע, שדווקא הוא ניסתר. זה לא שיש חוסר ידיעה מלא וניתוק.

הסתרה, זו מין השגה. זה דומה למומחה שבודק את כל הרכיבים, ופתאום מגלה שבאיזה מקום בדיוק חסר מידע שאותו עוד צריך לגלות, איזה פָּן מיוחד מהתופעה הזאת שנשאר ניסתר. אבל כל היתר בשבילו מגולה.

לא יכול להיות הסתר ללא גילוי. אם לא היית מכיר את החבר, לא מכיר את הפנים שלו, את הקול שלו, אז איך אתה יכול לומר שהוא ניסתר? כאשר אתה אומר שמישהו ניסתר, אז אתה יודע מי הוא. זה מאוד חשוב. כלומר, ההסתרה היא חלק בלתי נפרד מהגילוי ודבר הכרחי לגילוי.

על ידי ההסתרה אני מעורר את עצמי, מה אני צריך לגלות, על ידי אילו אמצעים, מה בדיוק ניסתר ממני ומדוע. כלומר אני מפתח בי כלים לגילוי פתאומי. כאשר אני מעצב ואוסף בתוכי את החיסרון הנכון, אז מגיע הגילוי.

ואז אני רואה שההסתרה הייתה בי, שעל ידי הרגשת ההסתרה הזאת הבורא עורר אותי לגלות אותו. אני לא צריך להדליק אור בחדר כדי לראות את החבר. אני רק צריך לגלות את הכלים הפנימיים שלי ואז אני ארגיש אותו בדרגה יותר פנימית ועמוקה, מאשר שהייתי מדליק אור וסתם רואה.

דווקא לזה הבורא מעורר אותי על ידי ההסתרה. בזה הוא אומר לי: "תשתוקק אליי עוד יותר חזק, תגלה השתוקקות עוד יותר גדולה אליי, ואז אתה תרגיש אותי! תעזוב את המנורה והאור שמגיע ממנה, תתחיל להרגיש אותי מבפנים: את הרצון שלי, את הלב שלי. אנחנו לא צריכים את האור הקודם, אלא שיהיה בינינו אור חדש של רגש הדדי".

עכשיו אתה מבין מה הבורא מנסה להשיג על ידי ההסתרה? – הוא מעורר בך שכבת רגישות פנימית יותר.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 27.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
קדימה, לקראת… ההסתרה
להבין את ההשגחה העליונה
הלילה שלפני היום