לפתח את רוח האחדות

כנס בסנט פטרבורג. שיעור מקדים מס' 1.

שאלה: בסדנה אנחנו עד כדי כך שואפים למצב של איחוד, שמתחילים להרגיש הסכמה של כל אחד להשיג את זה. אבל אם אין הרגשה כזאת, האם כדאי להמשיך עד שנגיע לזה?

תשובתי: זה מופיע בהדרגה בקבוצת חברים שמקושרים זה עם זה על ידי הרבה מאוד תנאים חיצוניים. ואם הם עובדים על עצמם באופן קבוע, בקשר משותף, מחייבים את עצמם לדבר ולדון על הכול, אז מופיע אצלם מדד (אינדיקציה), שמראה אם הם מתואמים ביניהם עד כדי כך שכבר מרגישים את האחדות הזאת ואיך להחזיק בה.

ואם מישהו יוצא אפילו במקצת מהמצב הזה, הוא מיד מרגיש את זה, מופיעה אצלו הרגשה פנימית שהוא "נפל החוצה" לאן שהוא, וחייב שוב להיכנס וכל הזמן להתקשר עם החברים.

רוח האחדות תלויה בכל אחד מאיתנו. לכן תדונו במצבים כאלה, תחזיקו את החברים החלשים ביניכם, תשתדלו לפתח אותם באופן כלשהו, "להחדיר" את הרוח הזאת בכל השאר על ידי המחשבות ועל ידי ההתנהגות שלכם. אתם חייבים לעשות את זה!

אנחנו רואים, שלא כל העָם בזמן יציאת מצרים מסוגל למשהו, אלא רק הכוהנים והלויים, חלק אחד קטן של העָם, קבוצה. מה הכוונה "עָם"? – קבוצה, שבה יש חלק לא גדול שמסוגל ללכת קדימה אחרי המורה ולהראות על עצמו דוגמה של מימוש הרעיון הזה.

לכן, נעבוד יחד על כל השאר ועל כל העולם.

מתוך שיעור מקדים מס' 1 לכנס בסנט פטרבורג, 18.09.2014

ידיעות קודמות בנושא:
במסגרות של מחשבה יחידה
לראות את החברים כחדשים
מווסתי האור