מצבים רוחניים בדמויות של העולם שלנו

"הסנהדרין שלח לכוהן הגדול חכמים, כדי שיתנו הדרכה והנחייה על עבודת הקודש ביום כיפור. הם קראו לו קטעים מפרשת "אחרי מות", שבהם מדובר על עשיית עבודת קודש ביום כיפור ועל החוקים של יום כיפור." ("מדרש מספר", פרשת "אחרי מות").

מהי הבעיה שלנו, כאשר אנחנו קוראים את השורות הללו? בזה שאנחנו מתארים אותן בתמונות של העולם הגשמי: יושב הכוהן הגדול, מסביבו מסתובבים המשרתים שלו, מנפנפים במניפות, קוראים על ביצוע עבודת הקודש ועל חוקי יום כיפור.

העניין הוא, שהמדרגה האחרונה ביותר של העולם הרוחני הפכה להיות כזאת הטבעה, שאותה אנחנו מרגישים כעולם שלנו. לכן מסופר לנו על מצבים רוחניים בדמויות של העולם שלנו.

ועכשיו נעביר אותן לתמונה רוחנית. לא מדובר על בני אדם, אלא על תכונות, שמתחילות להיווצר בנקודה המרכזית של הנשמה, כמו מרכז הקבוצה, ומעלים את התכונה של הקבוצה הזאת עד לדרגה, כאשר המרכז שלה יכול לבוא במגע עם הבורא.

החכמים שמגיעים אל הכוהן הגדול הם חלקי הנשמה, הרצונות של האדם (כוהנים) שמתקנים את עצמם ומעלים את הנקודה המרכזית של הנשמה, שנקראת "הכוהן הגדול", לבורא.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי" 12.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
"חזרה בתשובה"
צייד הרצונות
ליצור מעצמי אדם