"חזרה בתשובה"

בפרשת השבוע "אחרי מות" מדובר על יום כיפור. מה זה "כיפור"?

נניח, שבא גנב עם רגשי אשמה שמביע חרטה ואומר: "אני מודה, כך קרה. נו, תחתכו לי את הידיים, אני לא יודע מה לעשות". כלומר האדם מרגיש שהוא באמת אשם במשהו, וכדי לפתור את הבעיה שמייסרת אותו הוא בא עם רגשי אשמה.

ברוחניות מצב כזה יכול להתגלות בכל זמן, לאו דווקא ביום כיפור שנופל על חודש ספטמבר או תחילת אוקטובר בכל שנה. כי כתוצאה מעבודה פנימית גדולה, בירור עצמי, האדם הופך את עצמו מבפנים ורואה, אילו שכבות מפחידות ונוראיות צפות למעלה ב"בִּיצה" הפנימית שלו.

הוא מסתכל על זה כבר בעיניים אחרות, כי בחיי היומיום הוא כל הזמן מצדיק את עצמו, לא רואה שום פסול במעשיו. אבל כאשר הוא מסתכל על התכונות הפנימיות שלו מנקודת מבט פנימית אמיתית, אז הוא רואה שעדיף למות מאשר לחפש הצדקה לעצמו.

מצב נורא כזה חוזר על עצמו בשלבים אצל אנשים, שרוצים לעלות בהשגה שלהם עד לדרגת גילוי הבורא. כל פעם מתרחשת בהם הכרת הרע, גילוי מלא שלו, ואחר כך הבנה כיצד לעבוד עם האגו, כיצד לכפר עליו ולתקן אותו.

למה התהליך הזה נקרא "חזרה בתשובה"? מפני שבציר הזמן אפשר לחזור לאחור לרצונות הלא מתוקנים. אנחנו עובדים עם רצונות ולא עם פעולות, כי הפעולות כבר נעשו, התגלו ונקבעו, כמו צילום מוכן. אנחנו לוקחים את כל אותם הרצונות והתכונות, שבעבר ביצענו איתם פעולות לא נכונות ומתקנים אותם. בהם אנחנו מקבלים מדרגה רוחנית חדשה.

אי אפשר לעלות לכל מדרגה רוחנית ללא בירור וגילוי בתוכנו של הרצונות הפראיים, ללא ראייה שעברתי אותם בדרך לא נכונה. כמה אני כביכול עשיתי שטויות בעולם ומוכן להישרף מבושה בגללן. אבל לאט לאט אני מתחיל להבין, שלא אני עשיתי את זה, אלא הבורא בכוונה שׂם לי רגל, ואני מודה לו על זה, מפני שבזה הוא גילה את הרע בתוכי.

אני מבקש השפעה של האור העליון על הרע הזה. האור מתקן את התכונות והרצונות שלי שאיתם כביכול חטאתי, ועם התכונות המתוקנות החדשות אני מתחיל לפעול בצורה נכונה. וזה נקרא "חזרה בתשובה".

כלומר על השאלה: "מה עשיתי?", אני מקבל תשובה, שהבורא בכוונה סידר לי את זה כדי שאני אעבור את כל המצבים ואעריך את ההבדל בין המצב הנוכחי והמצב ההתחלתי שהוא יצר בתוכי, כמו שנאמר: "בראתי יצר הרע". ועכשיו אני מבקש לשנות את היצר הרע ליצר הטוב.

ההבדל הפוטנציאלי בין שתי הדרגות הללו, זוהי העוצמה של הנשמה החדשה שלי שזה עתה נולדה. בתוכה אני מקבל את גילוי הבורא.

יום כיפור מסתיים בזה, שאני מגלה בתוכי את התכונות האלה מבלי לתקן אותן. לאחר מכן מתחיל מה שנקרא "חיבוק שמאל", "חיבוק ימין" ותחילת שיתוף פעולה עם האור, שלזה אנחנו קוראים "זיווג רוחני".

האור, בהיכנסו לתוכי ובעובדו עליי, מתחיל בהדרגה לשפר אותי, בכך שמעלה עד לדרגת "חנוכה", כאשר אני הופך להיות "חפץ חסד", כלומר לא רוצה לעבוד עם הרצונות והתכונות הקודמים שלי, מפני שרואה שהם כולם מזיקים. החל מחנוכה ועד פורים אני מתקן אותם, כדי שהיצר הרע לא יישאר ניטראלי אלא יהפוך לטוב.

כל החגים שצוינו למעלה מסמלים פעולות בנשמה של מקובל, מפני שהוא באמת מתקן את הרצונות והתכונות שלו, ועושה את זה בעזרת חכמת הקבלה, השיטה להמשכת האור. לכן חכמת הקבלה נקראת החלק הפנימי של התורה או תורת אור, כי רק האנרגיה העליונה, שנקראת "אור", יכולה לשנות את התכונות שלנו.

נאמר, שבמידת התיקון הכללי כל החגים ייעלמו בהדרגה חוץ מחג הפורים, שמסמל את גמר התיקון של הנשמה המלאה באור עליון, בהופעתו של הבורא בתוכי.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי" 12.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
יום כיפור
הימים הנוראים
יום כיפור