לְמה אנחנו מצפים מכנס פיטר?

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 4.

בכנס המיועד בסנט פטרבורג אנחנו מיד קובעים לעצמנו רף פשוט: מי שהגיע לכאן וישתתף בכנס, חייב למסור את עצמו בשֵם הברית בינינו, כדי שבו יתגלה הבורא והתיקון הכללי. זה לא נתון לשום דיונים.

אנחנו מסבירים לעצמנו, שאנחנו נמצאים במצב אידיאלי, וכל העיוות של ההרמוניה הזאת הוא בתוכנו. כל אחד חייב למצוא את החיסרון בתוכו שמסתיר ממנו ומכולם את ההתגלות הרוחנית. לכן העיקר, זו התעמקות בתוכי והתבוננות פנימית.

כל התשובות הן בתוכי, מפני שמסביבי נמצאת שלמות, מסביבנו נמצא עולם אין סוף. לכן כל ההתבוננות הפנימית וההתעמקות מסתכמת בתפילה לבורא והעלאת הרגישות אליו.

כלומר, אנחנו צריכים להבין שאנחנו נמצאים עכשיו במצב אידיאלי מוחלט, שכל הבעיות הן בתוכנו, בחושים הלא מתוקנים שלנו. אנחנו צריכים בעזרה אחד של השני וכולנו יחד להביא אותם למצב, שבו מרגישים את העולם האידיאלי האמיתי. זוהי המשימה שלנו בכנס והמשימה שלנו בחיים.

כל יום יתחיל מישיבת חברים, שבה החברים מסוצ'י מביאים את כולם למצב רגשי. ההכנה היא די ארוכה, רצינית, שמגבירה את הרגשות, את המתח הפנימי. מתוך זה, כל אחד מחבר תפילה אישית שבעל כורחה נשפכת מתוכו ומביעה את הביטוי שלה על הנייר.

אחר כך באה ההרצאה הראשונה "מה הבורא דורש ממני". במקורות כתוב שהבורא דורש יראה. אנחנו צריכים להתאחד ולהתחבר בינינו כדי לאסוף, לעצב, ליצור בצורה נכונה את היראה.

למה היא מהווה את אותו התנאי שאיתו אנחנו נכנסים למצב הבא? יראה, זו הרגשת הכרחיות, הרגשת חוסר מוצא, הרגשה של משהו שמתקרב, של משהו לא מובן. היא צריכה להיות מעוצבת בצורה של נחיצות מיוחדת. זה לא פחד, אלא רעד פנימי, כי אני הרי חייב לבוא לאהבת הבריות ודרכם לבורא, אבל איני מסוגל להשיג את זה בעצמי.

התוצאה בסופו של יום צריכה להיות תפילה רצינית שמושגת בעזרת שברון הלבבות, סחיטה של כל טיפת דם מהלב, של כל מה שיש בו. היום מסתיים בתפילה כללית משותפת לבורא.

מתוך שיעור מס' 4 בכנס בסוצ'י, 25.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כנס פיטר: כרית ברית
בציפייה להשפעה עצומה
הדחף של סוצ'י והפריצה של סנט פטרבורג