להתבסס בעולם הרוחני

הדבר החשוב ביותר ברצונות שלנו, זה להבדיל את הטהור מכל הטמא, מהאגואיסטי. ישנם כאלה רצונות אגואיסטיים שאפשר לתקנם עכשיו. וישנם כאלה שמתוקנים אחר כך, במדרגה הבאה, היותר עליונה, או שבכלל אינם בשימוש ומתוקנים רק בסוף.

לכן בתורה מדובר על רצונות לא מתוקנים, שכביכול יוצאים דרך העור של האדם ונראים על פניו.

בעולם הגשמי כך עובד התא. גנטיקאים קבעו שהגוף שלנו זהו מנגנון גדול שכולל בתוכו טריליוני טריליונים תאים, וכל אחד מהם כל הזמן מתקן את עצמו, ואת מה שהוא לא יכול לתקן הוא פולט החוצה.

אבל אותנו לא מעניינת הפליטה של התא החוצה, אלא תהליך התיקון של הרצונות, מפני שזהו הדבר העיקרי. הגוף, כך או אחרת, ימות. אבל אם תיקנת חלק מהרצונות שלך, אז אתה נשאר להתקיים בהם, כלומר כבר יש לך אחיזה לפחות בקיום מינימלי בעולם הרוחני. ואחר כך כבר אפשר להמשיך לעבוד הלאה. העיקר זה להתבסס שם.

הערה: כלומר, הרצון לא נעלם, אלא נשאר לזמנים העתידים לבוא.

תשובתי: בטבע אין באמת משהו שאין לו שימוש. אם משהו לא שימושי מבחינתנו ברגע נתון, אז זה רק מפני שאנחנו לא מסוגלים לתקן את זה.

שאלה: אפילו מה שהאנושות מייצרת, זה גם כן הכרחי?

תשובתי: כן. אבל העולם הגשמי מצטרף באופן אוטומטי לתיקון. בעקבות הרצונות והמחשבות שלנו מיתקן כל הטבע, כולל הטבע הדומם.

הערה: בפרשת השבוע "מצורע" בדיוק מדובר על כך, שלא רק האדם והגוף שלו, אלא גם הבית יכול להיות נגוע בצרעת.

תשובתי: תחת המושג "בית" מתכוונים לרצונות של האדם. התורה אינה מדברת על שום דבר אחר מלבד האדם. כל הרצונות מתחלקים לחמש בחינות: גוף, לבוש, בית, חצר וכל שאר העולם. אבל אנחנו מדברים בעיקר על ארבע הבחינות הראשונות, מפני שהעיקר זה לתקן את ארבעת החלקים האלה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 05.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
טיהור שכבתי של הרצון
לזהות את המהות של הרצונות שלי
תיקון של הדרגה האחרונה