נקודת חסם בין האורות

כל המצב הנוכחי בארץ, המלחמה, וכל המעגל העולמי של האנטישמיות, בסופו של דבר מיועדים לכך שאנחנו נתאחד. אם המצב לא מעורר אותנו להתאחד, אז יגיעו צרות יותר גדולות.

מוכרחים להשקיע עוד ועוד. והעיקר, לדאוג כך שהלב יכאב. הרי המצב נוצר בשבילנו, ואי אפשר לברוח ממנו. אז בואו נגלה יחס רציני, בוגר, למה שמתרחש. עומדת בפנינו הזדמנות שאי אפשר לפספס.

הרי אנחנו מהווים נקודת קשר בין האור העליון לבין כל המציאות. אני אישית, מתחילת המבצע הצבאי, מרגיש חולה, כולי "מתעוות" מבפנים. הגיע הזמן שכולנו נרגיש לאן ולמי מכוונים כל האירועים שקורים עכשיו. הרי היחסים שלנו עם הבורא עוברים דרך כל תמונת העולם הזה. וההסתר עומד בדיוק מולנו, כך שאנחנו מסוגלים להסיר אותו ומוכרחים לעבוד על ההתגברות עליו.

אנחנו היום מהווים נקודת מגע עם המקור וגם נקודת חסם, מעצור, בין האורות שצריכים לעבור אל כל האנושות. אנחנו מוכרחים לעורר את העם, והשיטה היחידה לעשות זאת היא להביא לו אור.

אז מה אנחנו מפיצים? חומר קריאה או אור? האם אנחנו מתחברים לפני כל אירוע? מתאספים לגוף אחד? יוצאים מתוך הרגשה בלב שישנה אחדות בין החברים ובתוכה גם הבורא?

אם לא, אז אנחנו מחלקים סתם נייר ולא מסר על העיקר.

תחשבו על זה. מאחל לכם הרבה כוחות והצלחה. מחבק את כולכם. אתם עכשיו עושים היסטוריה, בעזרת הבורא.

מתוך השיחה "על חשיבות ההפצה", 03.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שלושת המדרגות במערכת העברת האור
אחדות שחוצה גבולות 
הצד הפנימי והחיצוני של ההפצה