קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הערה: יש מלחמה, נופלות רקטות, ישראלים מחפשים מחסה. הצרה הגדולה גורמת לאנשים רבים, אפילו חילוניים, להתפלל על הצלה. זה בא לבד, באופן אינסטינקטיבי…
תשובה: זה פחד בהמי רגיל – האדם רוצה לברוח מאיום, להינצל מהצרה, כלומר, מחוסר מילוי, מהמצב השלילי שהתגלה. למעשה, אם האדם לא מתפלל על אחדות, הוא לא שונה מבהמה שגם מתאפיינת בשאיפה לברוח מצרה.
התוספת בדרגת האדם היא היכולת להבין את סיבת הרע ולבקש תיקון, לרצות אחדות עם האחרים. הגישה הזאת הפוכה מהמצב האגואיסטי הרגיל, ובזכותה האדם ניצל מהצרות. רק איחוד.
שאלה: הבורא אומר, שלמעשה, זה הוא, ולא אנחנו מנצחים במלחמות שלנו. מה זה אומר?
תשובה: לנו אין כוח לשלוט בנסיבות הנוכחיות ולהשתמש בהן לטובה. יש לנו כוח רק להתגבר, לרמוס, להרוג את אלה שמלמעלה נתנו להם תפקיד של אויבינו. אבל בצורה הזאת אנחנו לא פותרים את הבעיה ולא מתקנים שום דבר. הצלחה יכולה להעלות את ההערכה העצמית שלנו, לגרום לנו לגאווה ולהרחיק אותנו מהמטרה שהיא התיקון העצמי. לכן, הצלחה במלחמה הגשמית אינה מובילה אותנו לטוב.
אבל אם אחרי הקרבות אנחנו נשתמש בשקט כדי "לחזור למקור", כלומר, לעצב מערכת יחסים נכונה בתוך עם ישראל, וגם בינו לבין כל מדינות התפוצות, אז אנחנו באמת נשתמש במלחמה למטרה נכונה.
אבל אם לא, הניצחון יגרום לנו לדמיין כל מיני סיפורים, להתגאות מול כולם, ובכך לגרום לצרה עוד יותר גדולה, שבפעם הבאה לא תתעכב לבוא.
הערה: מדינות העולם מגנות בהפגנתיות את ישראל על כך שהיא מגֵינה על אזרחיה מפני הטרור…
תשובה: וזאת רק ההתחלה. כל העולם, כולל היהודים בתפוצות, בסופו של דבר יהיו נגדנו. בחו"ל כולם ישנאו עד כלות הנפש את עם ישראל שחי בארץ ישראל. והעם עצמו יהיה מפולג, מפורד.
למה תגרום השנאה הזאת? – קודם כל, הם ינתקו איתנו את כל הקשרים, ובלעדיהם אי אפשר להתקיים בעולם המודרני.
שנית, הם ידרשו מאיתנו שאנחנו נעזוב את הערבים לנפשם, ויתמכו בהם. ומה נעשה אז? כבר היום התקשורת העולמית לא סולחת לנו על ההגנה העצמית שלנו ומאשימה אותנו בהרג של חפים מפשע. ואם טילים עפים על האוכלוסייה האזרחית שלנו, העולם עוצם עיניים.
מדוע? – כיוון שבעיני העולם, זה לא שאנחנו סתם לא חפים מפשע – אנחנו פושעים, אפילו ללא קשר למלחמה. למעשה, המסר שלהם הוא כזה: "או שאתם עושים תיקון העולם, או תמותו. ואם לא, אז תצאו מכאן לאן שאתם רוצים". ואני בכלל לא בטוח שיש מדינה שתקבל אותנו. מי צריך יהודים, אם הם מביאים לעולם רק צרות? שיטבעו בים…
הערה: כל זה נראה כמלחמת הישרדות…
תשובה: זהו המצב הטבעי, ואין כאן שום דבר חדש. החוקים הללו תוארו לפני זמן רב, וצריך סוף כל סוף לקבל ולהבין אותם. כן, אנחנו עקשנים, "עם קשה עורף" – ובכל זאת, עד איזו מידה?
שאלה: האם יש משהו חדש במלחמה הזאת? האם היא מעידה על שלב החדש בהתפתחות?
תשובה: ההתפתחות היא בכך שהאדם מתחיל להרגיש חוסר אונים. אפילו אם המערכה הזאת תאפשר לנו איזה סוג של אתנחתא, פתרון אמיתי לא קיים. כל העולם נגדנו, כל השכנים נגדנו, ואפילו לא נותנים לנו להילחם נגדם. אין שום תקווה לצאת מהמצב.
הערבים אשר חיו כאן לפני שחזרנו, דורשים את אדמתם בחזרה ולא מסכימים עם קיומה של מדינת ישראל כאן: "מה פתאום גירשו אותנו מאדמתנו לפני 66 שנים? אנחנו נגד. זוהי הארץ שלנו". כל אחד מהם יכול להגיד את זה, ויהיה צודק.
על סמך מה אנחנו הגענו וגירשנו אותם? ההצדקה יכולה להיות רק בזה שעשינו זאת לטובתם. ורק הכוח העליון נתן לנו את הזכות הזאת, מפני שאנחנו חייבים להביא את העולם לתיקון. במקרה הזה המצב הוא שונה – הרי, אנחנו פועלים לטובת כולם, כולל לטובתם של האנשים שחיו כאן פעם.
אם אנחנו נתקדם לכיוון הזה, אנחנו נראה שהם גם ירגישו את צדקתנו ויסכימו איתנו. אז, כמו שאמר ישעיהו הנביא: "וּלְקָחוּם עַמִּים וֶהֱבִיאוּם אֶל מְקוֹמָם וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת יְהוָה." העמים ייקחו את בני ישראל על כתפיהם ויביאו אותם לירושלים. הם יעזרו לנו בכל דבר.
מתוך התוכנית "מקובלים כותבים. מלחמות ישראל", פרק 2, 18.07.2014
ידיעות קודמות בנושא:
אזהרה אחרונה של המקובלים
מלחמה ללא סיכוי לניצחון
תחפשו פתרון במישור חדש
