השקעה נכונה

כשאנחנו עובדים בקבוצה, משתתפים בלימוד ובהפצה, אנחנו מזמינים את השפעת האור, והוא מביא לנו ערכים חדשים. אז ההשפעה הופכת להיות כל כך חשובה, שהאדם משנה את העדיפויות שלו.

קודם הוא רצה לקבל מילויים יותר ויותר איכותיים, להיות אדון לחייו, להחזיק הכול בידיים שלו, וכעת הוא מגיע בהדרגה לתפיסה ולהכרה של משמעות חדשה. מסתבר, שכאשר הוא ממלא את האחרים, אז ההשפעה הזאת מציגה רווח עוד יותר גדול. היה נדמה, מה יש בזה חוץ ממילים יפות? למה זה מושך את האדם? – הכול נובע מהאור, בהתאם לחוקי הפיזיקה הרוחנית: לאדם נפתח הכלי הגלובאלי, הנשמה הכללית, הקשר ההדדי בין כולם. אז הוא מרגיש ש"ההשקעה" הנכונה, זו השקעה באחרים, היא נותנת ערבות לרווח נצחי ומקסימלי.

האדם עדיין אינו רואה זאת, אך כבר מנחש שכאן מסתתרת מערכת, אשר כדאי להשקיע בה. והוא משקיע את עצמו בתוכה. כעת הוא מסכים שהתורה, כלומר המאור המחזיר למוטב, ישנה ויתקן את 613 הרצונות שלו, שזה מהווה קיום 613 מצוות. דווקא להשפעת האור אנחנו מצפים מהלימוד, מההפצה ומחיי הקבוצה. אז במקום הדרישה למילוי עצמי, אנחנו נעדיף ליהָנות לאחרים. יהיה כדאי לנו למלא אותם.

זהו גם כן חישוב אגואיסטי, כוונה של לא לשמה. אני רוצה לבצע השפעה לאחרים, ומזה יהיה לי טוב. אמנם האור ממשיך להשפיע עליי: אני נכלל יותר ויותר בקבוצה, כלומר בכלי החיצוני הכללי המשותף, אני יותר שוקע בלימוד ודורש ממנו יותר אור. אני מזמין שינויים בתוכי וסוף סוף, הופך להיות דומה חלקית לבורא. במקום תועלת אישית ו"השקעה בטוחה", אני רוכש את הרגשת ההשפעה ללא תגובה חזרה, והיא הופכת עבורי לגילוי עצום. אפילו המילוי שאותו היא מביאה, נשאר מיותר וגם כן במלואו מכוון להשפעה.

בזה אני באמת הופך להיות דומה לבורא. כי הרי לפי הרצון שלי והבחירה שלי, הודות למאמצים שלי בקבוצה, האור שינה ועיצב את הטבע שלי. בעזרת הכוח שלו אני משנה את עצמי, עד שאני משתווה עם הבורא בכל הרצונות והפעולות שלי, עד למידה שלא ניתן להבדיל בינינו. ההידמות וההשתוות הזאת נקראת דבקות.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם מספר "שמעתי", 15.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
עבודת ה'
תלות נצחית באור
החיים הם דבקות בבורא