אומנות האיזון

שאלה: מהי ההגדרה המוחלטת של טוב ורע?

תשובה: טוב, זה איזון, הרמוניה, השלמה בין כל חלקי הטבע. רע, הוא ההיפך, חוסר איזון, חוסר השלמה, התפרצויות של אחד מהכוחות, עד למלחמות ואסונות.

במילים אחרות, טוב בלי רע זה גם מצב לא טוב. נראה כביכול, שיום שמש בהיר עדיף מיום גשום, אבל אם זה יתגבר עד רמה קיצונית זה יהפוך לחום שישרוף את הכול.

ובכן, כל טוב נסתר באיזון. זה אומר, שאני חייב לשמור על איזון בשלושת הרמות של הקיום שלי: הגופני (בהמי), האנושי והרוחני. הרמה הגופנית זה בריאות, משק הבית, תזונה בריאה, מין בריא, יחסים בריאים במשפחה. כל זה צריכים ללמד את האדם מפני שהוא, להבדיל מבעלי החיים, אינו יורש כישורים כאלה בצורה אינסטינקטיבית.

דרגת האדם, אלה היחסים שלי עם החברה, עם הסביבה.

הדרגה הרוחנית, זהו החיפוש הרוחני שלי: מטרת החיים, תפיסת המציאות, איך אני מתאר לעצמי את העליון.

שלושת הרמות האלה יחד דורשות איזון.

שאלה: כיצד ליצור איזון בדרגת האדם, ביחסים עם הסביבה?

תשובה: אנחנו לא מרגישים הבדל בינינו, אנחנו שייכים לקהילה אחידה, לגוף אנושי אחד, אנחנו קשורים למערכת אחת. ובינינו אנחנו רוצים לסדר יחסים מאוזנים של שיתוף הדדי.

בסופו של דבר, שום דבר לא מפריד בינינו, אנחנו אחד שלם. אנחנו תלויים אחד בשני ואפילו לא מרגישים את התלות הזאת, כי המענה לכל בקשה שלי מגיע באותו הרגע, מיד מספקים לי את מה שחסר, ואילו אני בשמחה נותן לאחרים את מה שחסר להם.

זה נקרא איזון בחברה האנושית, זוהי החלפת גומלין המתבססת על שני כוחות מנוגדים שישנם בכל אחד. אחד עבור כולם וכולם עבור אחד. אנחנו נצטרך להגיע לזה.

שאלה: אז איך עלינו לעשות את דרכנו? כיצד לשמור על הכיוון המדויק כלפי המטרה?

תשובה: קודם כל, חייבים ללמוד את זה. אם אני משתדל לארגן את החיים שלי במשפחה ובמסגרות אחרות בצורה כזאת, אני מתחיל להרגיש את האיזון, את ההרמוניה בינינו והסביבה. ובסביבה הקרובה הזו מתגלה איזה כוח משותף, הטוב ומטיב.

מצד אחד, אנחנו יוצרים אותו, אך מצד שני, הוא טמון בטבע, הוא נמצא מעלינו. יוצא מכך, שאנחנו יוצרים לא את הכוח עצמו, אלא את התנאים עבור הגילוי שלו. ואז אנחנו מתקשרים אליו: הוא ממלא אותנו, ואנו בונים ויוצרים אותו, עוד ועוד, עד להרמוניה המושלמת שבינינו לבין הכוח הזה. זוהי המטרה, ושמה "הטוב המושלם".

שאלה: זה אומר, ש"המצפן" שלי הוא הכוח הטוב שמתגלה בכל תקשורת ואינטראקציה ביני לבין הסביבה?

תשובה: דווקא בינינו. אנחנו שווים וכאילו נעלמים ומשאירים רק רצון אחד, והוא, לשמור על איזון של כל ההרמוניה והאיחוד.

ובהתאם למצב הכללי האינטגרלי הזה בינינו, אני עכשיו מגדיר את המושג טוב ורע. אני קורא "טוב" לאיזון, ו"רע" לחוסר איזון.

אני חוזר, העיקר הוא להגיע לאיזון עם הסביבה הקרובה בהקשר של שיתוף הדדי. כאן נפגשים "פלוס" ו"מינוס", נתינה וקבלה, בדומה להחלפת חומרים, מתבצעת כאן החלפת רגשות ויחסים, אותו הדבר, כמו ברמת הדומם, צומח וחי, אך כבר בדרגה נפשית רוחנית.

ובדרגה הזאת אנחנו מפתחים בתוכנו את ה"חוש" לרע, את היכולת להכיר ברע על בסיס קנה מידה אוניברסלי: איזון בין בני האדם, אהבה הדדית, חיבור – כל זה הוא טוב, והיציאה מהאיחוד, ריחוק ממנו, זה כבר רע.

זה מה שחייב להפוך ליסוד של החינוך של האדם המודרני. כי בעצם יותר מזה הוא לא צריך כלום. זה יביא לו הצלחה בחיים.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 393

ידיעות קודמות בנושא:
בדיקת האיזון
השוויון קשה מנשוא
חוק ההרמוניה האוניברסלי