דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אחדות העם זה תחילת האחדות של האנושות

אחדות העם זה תחילת האחדות של האנושות

אחדות עם ישראל נובעת מהמקור שקוראים לו חכמת הקבלה. חכמת הקבלה מדברת על המכלול, על המערכת האחידה וחוקיה.

המערכת הזאת, זה טבע, אלוקות. פועל בה חוק של אור וכלי, עם כל מה שנגזר מזה.

ביחס אלינו המערכת הזאת נוצרה מזמן. אנחנו היינו האחרונים שנוצרנו בה וחייבים ללמוד כיצד להשתמש בה כדי להביא את עצמינו למצב הראשוני המושלם – למטרת הבריאה. אותה אנחנו חייבים להשיג.

במערכת הזאת ישנם כוחות שפועלים וחלקים שנפעלים. היא מורכבת מאוד. בזכות ההשפעה שלה, בזכות הכוחות אשר פועלים עלינו, אנחנו מתפתחים.

כתוצאה מההתפתחות הזאת אנחנו מגיעים למצב שעליו מצביעה חכמת הקבלה. מאיתנו והלאה אנחנו הופכים לחלקים פעילים אשר אפילו בעצמם מפעילים את המערכת. אם אנחנו לא עושים זאת, המערכת משפיעה עלינו בצורה כזאת, שאנחנו בכל זאת נרצה להפעיל אותה בצורה נכונה.

הרי, אנחנו חיים מתוך הרגשה טובה או רעה. בסופו של דבר, זה כל הקיום שלנו: אנחנו נמצאים בין הרגשה טובה והרגשה רעה, ובכל פעם משתדלים להתקרב לטוב ולהתרחק מהרע כמה שיותר. על ידי זה המערכת מניעה אותנו.

בהתפתחות שלנו לא כולנו שווים. אילו היינו שווים, היינו גוש אחד ולא חלקים רבים. לכל חלק יש את הייעוד שלו, הסיבה שלו, המקור שלו, וגם תהליך התיקון וצורתו הסופית. כל חלק חייב לבצע את מה שמוטל עליו, את מה שהמערכת מצפה ממנו כחלק פעיל שצריך להיות במקומו ולממש את חובתו.

ביחס לכל חלקי המערכת, אנחנו, בני האדם, מתחלקים לשניים:

• אלה שמקבלים הזדמנות לעבודה רוחנית, כלומר, הזדמנות להכיר את המערכת ולעבוד בה באמצעות השכל והרגש, מפני שמחויבים בכך לממש את עצמם.

• אלה שעדיין לא קיבלו את ההזדמנות הזאת ויקבלו אותה מאוחר יותר, כמו שכתוב: "וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדלם".

התהליך הזה מתפשט על כולם בהדרגה, ואנחנו גם לא הראשונים. לפנינו היה אדם הראשון, היו המקובלים של כל הדורות. אבל אנחנו פועלים בעידן שלנו. לכן כל אחד חייב ללמוד את שורש נשמתו, להכיר ולהשיג אותו.

אלה שמקבלים התעוררות רוחנית, במידת המימוש שלה נקראים "ישראל", ישר- אל, ישר לבורא. ואלה שעדיין לא קיבלו התעוררות נקראים "אומות העולם". אבל זה לא אומר שאין להם אפשרות שניתנה לישראל, פשוט היא עדיין לא התממשה. כתוצאה מכך, מוטלת על ישראל עבודה מיוחדת לא רק כלפי עצמם, אלא גם כלפי "אומות העולם". ואם באומות העולם ישנם אנשים שמקבלים את המסר הזה מישראל, אז באותה מידה מוטלת גם עליהם העבודה בחיבור, עזרה, תמיכה, עידוד, וכן הלאה.

כך שני החלקים האלה עובדים יחד. כדי שהם ישתפו פעולה בצורה נכונה צריך אחדות בין כולם.

בהמשך, ישראל גם מתחלקים לחלקים: כוהנים, לויים, ישראלים, ששונים בעבודה שלהם. באומות העולם טמונים שבעים שורשים אשר גם שמים חותמת על חלקים בודדים. אבל כל זה מתברר בדרך.

היום, בשלב ההתפתחות הנוכחי כולם כבר מקבלים התעוררות, "הזמנה", קריאה, דחף, הזדמנות לתיקון, להשתתפות בתהליך. לאנשים מסוימים הקריאה הזאת מגיעה בצורה יותר מודעת ומכוונת, מושכת אותם קדימה, ואת האחרים היא לא כל כך מושכת, אלא דוחפת אותם מאחור על ידי מכות, "בעיטות". כך או אחרת, שניהם מונעים על ידי סוגים שונים של ייסורים. ישנם "ייסורי אהבה", ויש מגוון רב של סבל מסוג אחר…

אבל באופן כללי, השלב הנוכחי של ההתפתחות ההיסטורית מתאפיין בכך שכולם מתחילים פחות או יותר להרגיש שאנחנו חיים בזמן מיוחד, שהאנושות חייבת לעבור שינויים גדולים – במיוחד כלפי התפיסה העצמית: מה היא בעצמה ומה הוא העולם. כמובן, בזה אנחנו נעזרים על ידי מדעים שונים.

הגיע זמן מיוחד שעליו המקובלים דיברו קודם. ודווקא לזמן הזה הייתה מכוונת כל ההתפתחות של עם ישראל אשר מתקופת בבל עבר כל מיני שלבים של הכנה, עליות, שבירה וגלות כדי שהיום הוא יהיה מוכן לתפקידו האמיתי, הסופי.

הרי, ישראל, זאת קבוצה מיוחדת באנושות שקיבלה כיוון, משיכה, ידע, שכל, רגש – את כל מה שצריך כדי לעשות תיקון בקרב כל האנושות.

מתוך שיעור בנושא "איחוד עם ישראל", 03.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
סוף-סוף הגיעה עת לעשות!
להפוך שוב להיות בעל הבית של גורלך
לפני העלייה המכרעת

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest