אומנות להפעלה מחדש, במהירות הבזק

"ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה'".

ראשית עלינו להשתוקק לתיקון הכלי המשותף, ובעקבות כך כל השאר יסתדר.

כל יום השכינה חוזרת להיות בתולה ועלינו להופכה שוב לכלי. על כך כתוב במסכת סנהדרין שאין האישה כורתת ברית אלא למי שעושה אותה כלי. אנחנו קמים כל בוקר מנותקים מהקשר עם ההשפעה, הקבוצה, השכינה, הבורא. זה טבעי ונכון, כך שוב ושוב אנחנו מתחילים לברר את הכלים, לכן כל יום מתחיל מדף חדש.

עלינו להתקדם באמונה מעל הדעת, בלי לצפות שלפתע תכונת ההשפעה תהפוך להיות חשובה לנו. כמובן שהיא הופכת לחסרת ערך, וטוב שכך. עלינו להיות מוכנים ולשמוח בכך, לשמוח שלא שכחנו ושיש לנו כוח. זהו סימן להשפעת החברה המאפשרת לנו להגיב מייד למצב. עבורנו חשוב לקבל, אך אני מבין שההשפעה היא החשובה. כלומר, עליי לעלות מעל הדעת על מנת לרומם אותה. את הכוחות להתעלות מעל החשבון האגואיסטי, עליי לחפש לא בתוך עצמי, אלא באמצעים חיצוניים.

אסור לחכות שהאגו יכיר בחשיבות ההשפעה, זה לא יקרה לעולם. כל יום, בכל רגע, יכול אדם לחדש את התפילה כשפניו אל הקיר, כלומר לשכינה, לקבוצה, והודות לכך להתקדם. אם האדם יבדוק את עצמו ויעריך את מצבו לא על פי הרגשתו ברצון האגואיסטי, אלא על פי חיפוש בלתי פוסק אחר הכיוון הנכון, אז שמחתו תהיה תכליתית ותעזור לו מאד להתקדם. הכול תלוי במהירות האדם להתעורר לתפילה נכונה, וזה תלוי אך ורק בסביבה שהוא בנה.

אם הקבוצה מספקת לו כוח בכל נפילה, אז באותה המידה הוא יראה את המתרחש. בתוכו רותח הרצון האגואיסטי, ומבחוץ משפיעים עליו האורות המקיפים המגיעים דרך הקבוצה. הודות לכך האדם תמיד רואה את חשיבות המטרה ומעלה תפילה נכונה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 13.10.2010

ידיעות קודמות בנושא:
לנער את העפר מההשפעה
מה שחשוב בשבילי – לסדר לפי הירידה
כל יום, שמים חדשים וארץ חדשה