הרצון של הבורא מופנה לאומות העולם

שאלה: אנחנו כל הזמן מדברים על אהבה לבורא ולקבוצה. איפה כאן הקהל החיצון?

תשובתי: כל הקהל מצטרף לקבוצה. בתוך הכלי השבור ישנו חלק שנקרא "ישראל", וחלק שנקרא "אומות העולם". כל זה נמצא באותו הכלי, בבבל.

מבבל יצא חלק זך של הרצון, שממנו, משך גלות מצרים ובתי המקדש הראשון והשני, התייצב עָם ישראל בצורה שבורה. והחלק השני שיצא מבבל הוא לא שבור, אבל אגואיסטי לגמרי.

ישראל עולה לדרגה רוחנית ונפל, נשבר. ואילו אומות העולם לא נשברים בתהליך הזה, אבל עוברים שבירה כבר בשורשים. ואין לנו ברירה, אלא רק לאסוף ולחבר את כל הכלים השבורים, שזו כל האנושות. כמו שנאמר: "וכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם".

הבורא מתחבר עם כל האנושות לאחד שלם, וישראל משמש קשר בין אחד לשני. ישראל בכלל לא קיימים. אתם חשבתם שאתם מהווים את האלמנט העיקרי שאליו כולם מתחברים: הבורא מלמעלה, והקהל מלמטה? אבל אתם פשוט צינור מעבר שדרכו זורם האור מאחד לשני.

הבורא רוצה להתלבש דווקא באומות העולם, באותם הנבראים שנמצאים מחוץ לישראל. זוהי המטרה שלו. יש להם את הרצון לקבל האמיתי. ואילו ישראל, זה חיבור בין "בינה" ו"מלכות" ויכול לשמש רק בתור מקשר.

ישראל מרגיש את גדלות המטרה בתוך התכונות שלו, אבל הפעולה הזאת היא כדי לשרת את הבורא ואת האנושות. הפעולה הזאת היא מאוד חשובה, כי בלעדיה הבורא והנבראים לא יוכלו להתחבר זה עם זה, דווקא ישראל הוא זה שמקשר אותם, אבל רק זה. הרצון של הבורא מופנה לאומות העולם, הוא מסתכל עליהם מפני שיש להם את הרצון לקבל הגולמי האמיתי.

הבורא מתגלה ברצונות הגדולים שטמונים בכל האנושות. וישראל רק מקשר אותם ביניהם. זהו תפקיד מאוד מכובד, כי הוא מתווך בין הבורא לאומות העולם. לכן צריך לדעת, שבמידה שנדמה לישראל שאומות העולם שונאים אותו, באותה המידה גם הבורא "שונא" אותם, מפני שהוא לא מבצע את החובה שלו.

מתוך שיעור על מאמר "מתן תורה" של בעל הסולם, 25.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
נבחרו לשרת את הבורא ואת הנבראים
חשבון מיוחד עם עָם ישראל
העם המיוחד