מרדף אבוד

דעה: (נטליה וויקובה, מומחית לענייני מין).

כאשר האישה קיבלה את כל החירויות הנדרשות במאה ה- 20, היא החלה לשנות ולהתאים לחייה את מבנה העולם המודרני, היא כבר לא ממהרת ללדת, אך האם החופש הזה מתאים לה?

האישה המודרנית החזקה, המשכילה, העצמאית, העניינית, המסתפקת בכוחות עצמה, הבודדה, נבנתה גם על ידי השמאל וגם על ידי הימין. לפי ההיגיון הקפיטליסטי, המאבק על זכויות האישה הינו מאבק על הזכות לצרוך ללא התחשבות בגבר.

1. תדמית האופוזיציונר היא מעוררת סימפטיה, תמיד אופנתי "להיות נגד", והיום המשמעות של זה היא להיות שמרן, וזה אומר שהחברה בדרך ל-UNISEX – לצורה חדשה של ייצור אנושי, שליטה חדשה בעולם סוריאליסטי וירטואלי, שבו הגברים והנשים שווים.

השילוב בין הגברי לנשי באישה המודרנית מהווה חלק בלתי נפרד ממנה. האישה כבר לא רודפת אחרי הגבר, היא עוקפת אותו. ההזדמנויות החלו להתחלק בין המוכשרים והלא מוכשרים, ולא בין גברים ונשים. בסופו של דבר, אנחנו רואים אי שוויון גדול בין נשים ולא בין גברים לנשים. רמת האי שוויון נקבעת על ידי ההשכלה.

2. אנשים משכילים מתחתנים ביניהם וכך גם הלא משכילים.

3. כך נבנית החברה של UNISEX. הלאה הדרך לחברת "hen", משהו אמצעי בין "הוא" ו"היא". בגרמניה ביטלו את רישום המין אצל הנולדים. באוסטרליה נרשם האדם הראשון ללא הגדרת מין.

תוצאה: במרדף אחר האישה – הציוויליזציה כמעט איבדה את האישה.

תגובתי: חיי המשפחה יחזרו לאופנה לאחר "הכרת הרע" במה שהושג, שבסופו של דבר האישה לא קיבלה מאומה…

ידיעות קודמות בנושא:
זה נורא אם האישה מצליחה!
הביקוש לבעלים יורד
הקריירה המוצלחת של האישה מפרקת את נישואיה