איבד ארנק, מצא חברים

שאלה: נניח, שאדם איבד את הארנק עם כל הכסף והמסמכים. זוהי בעיה גשמית בלבד, צריך ללכת ולהזמין דרכון חדש בהתאם לחוקי העולם הזה.

ברמה הפנימית אני משתדל לזכור ש"אין עוד מלבדו", שזה בא מאותו הכוח. אבל איך לקשור את העבודה הזאת עם הקבוצה, שהכול יעבור דרכה? איך הארנק האבוד שלי קשור עם מרכז הקבוצה ועם החיבור שלי לחברים?

תשובתי: אני כל הזמן נמצא במרכז הקבוצה, עם הסביבה ועם כל העולם, וכל מה שקורה לי בחיים הגשמיים אני משתדל להעביר דרך מרכז הקבוצה, שבה אני נמצא פנימית יחד עם הבורא. בסופו של דבר, בכל הפעולות הגשמיות אני גם כן מתחיל לראות רוחניות.

אני רואה, שבכל הפעולות הגשמיות יש לי עסק עם מלאכים, כלומר עם כוחות, שעוזרים בכל מיני צורות: מחייבים לאבד את הארנק או למצוא אותו וכדומה. אני אראה ואבין שכל הפעולות האלה מכוונות אותי למשהו אחר, למשהו חדש.

הודות לארנק האבוד אני מגיע לאיזה שהם אנשים, משוחח איתם, עושה כל מיני פעולות, ויכול להיות שיוצר איתם קשרים שמהווים תיקון גדול שהייתי צריך לעשות.

אם אני כל הזמן דבוק לכוונה ומבצע פעולה הכרחית במקרה הזה, שהיא "לא יגונה ולא ישובח", שהיא באה אליי בהכרחיות, שאני מחויב בכל מעשה גשמי, אז בזה אני מעביר לקדושה את כל הפעולות הגשמיות שלי. ואז אני רואה שזה בכלל לא פעולות גשמיות. אני עושה אותן בידיים וברגליים, אבל מי סיבב את הידיים והרגליים שלי? – הכוח הרוחני!

האם אני בעצמי עשיתי את זה? לא. קודם היה נראה לי שאני עושה את הפעולות, אבל מסתבר, שהבורא עשה אותן. בדבקות הזאת, מצד אחד אני נעלם, אבל מצד שני, זה יוצא כתוצאה מכל היגיעה שלי.

מתוך שיעור על איגרת ט"ז של בעל הסולם, 15.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שני המאורות השווים
מרכז הקבוצה, זה מקום לפתרון כל הבעיות
קריטריון של אמת